יוסף פויזנר הגיע לזכרון יעקב מהעיר טולטש'א ברומניה בשנת 1882 יחד עם אמו שרה רבקה, באורחה השניה "דניא". הוא היה בקבוצת המתיישבים הראשונה שעלתה לזמארין ושעשתה בה את ראש השנה הראשון בארץ ישראל.
בשנת 1887 נשא יוסף את אטל, בת אלתר ויינשטוק לאשה.
צעירי המושבה הקימו בה את "אגודת מכבים ונוטרי מנוחת המושבה זכרון יעקב" שהיוותה שילוב בין יחידת כיבוי אש, (שבעיקר היתה חסרת עבודה) והגנה על המושבה מפני בוזזים וגונבי בהמות. על יוסף פויזנר סופר כי בחצרו פרצה שריפה, אגודת המכבים התארגנה והגיע לחצרו עם הציוד הנדרש כעבור רבע שעה אלא שלדאבונם של הכבאים, יוסף כיבה את השריפה בכוחות עצמו לפני הגעתם. מה רבה היתה אכזבתם ועל כך הוטל עליו קנס "תריסר בקבוקי יין על כך שלא חיכה לבואם … "
יוסף נפטר בוינה בשנת 1906 בגיל 42 עקב מחלה, אליה נשלח על מנת להירפא , שם גם נקבר. בעקבות מותו עמדו אשתו וילדיו בפני איבוד הנחלה. יעקב, שהיה אז כבן 14 לקח על עצמו, בעידודה של אמו, את ניהול המשק ומאוחר יותר הצטרף אליו גם אחיו אברהם שהיה ילד קטן בעת מותו של יוסף. ברבות הימים חילקו האחים את המשק ביניהם והמשיכו לעסוק בחקלאות. כיום צאצאיו של אברהם בני הדור הרביעי והחמישי עדיין מעבדים את המשק החקלאי והקימו יקב משפחתי אותו מנהל בן הדור החמישי, יואב.
עוד סופר על יעקב, כי נשלח עם יהודה קרניאל הצעיר, לשמור על הגורן במרח' (גבעת עדה) מפני חברי כנופייתו של הממונה על גביית מס העשור שהוטל על האיכרים. הממונה מטעם השלטון התורכי היה מגיע מידי ערב "לחתום" את ערימות התבואה עם לוחות עץ על מנת למנוע מהאיכרים שימוש בתבואה. באחד הלילות תקפה הכנופיה את הגורן אך השניים הניסו את הפורעים על אף פציעתו של יעקב מכדור בידו.
צאצאים:
- יעקב נולד בשנת 1888
- בתיה (אלינסקי) 1932-1892 , עתלית
- פרידה 1978-1896,
- מלכה 1984-1900, רעיית ישראל סגל
- שושנה 1991-1900, רעיית אברהם סגל
- אברהם, צעיר הילדים נולד בשנת 1901.
