ברוכים הבאים לעולמם של אנשי העלייה הראשונה, בוני המושבות החקלאיות.
העולים החלו להגיע לארץ בשנת 1882, רובם משפחות דתיות ממזרח אירופה: רומניה ורוסיה הגדולה. קדמו להם במעט עולי תימן שהגיעו לארץ בשנת 1881 ועלו לירושלים. שאיפתם של העולים היתה להקים ישובים חקלאיים בארץ ישראל, להיות איכרים חופשיים, ולמלא מצוות התלויות בארץ.
מבשרי הציונות היו שורה של אנשי רוח יהודים אשר הציעו מגוון רעיונות המחייבים את העלייה לארץ ישראל כפתרון לעם היהודי המפוזר בגולה.
העולים היוו קילוח דקיק לעומת הזרם הכביר של ההגירה היהודית מערבה לארה"ב. היו אלה יהודים פשוטים, שומרי מסורת בעלי משפחות. הם לא ידעו מאומה על המתרחש בא"י ולרובם לא היה קשר מוקדם עם עבודת האדמה. מכאן גם ההלם הפתאומי עם בואם ארצה מן המציאות הקשה והמייאשת.
כמה אנשים הגיעו באותו גל? אין על כך תשובה ברורה. מקובל להניח כי 30-25 אלף איש עלו לארץ ישראל בשנים 1904-1882. מתוכם כ 5000 בלבד התיישבו במושבות החקלאיות. שאר העולים נשארו ביפו, עלו לצפת או לירושלים, חזרו לארצות מוצאם או המשיכו במסע ההגירה מערבה.
בגל הראשון של העלייה הראשונה נבנו שבע מושבות: ראשון לציון, ראש פינה וזכרון יעקב בשנת 1882. הישוב בפתח תקוה חודש בשנת 1883 ואז גם הוקמו יסוד המעלה, עקרון (מזכרת בתיה) ונחלת ראובן, לימים נס ציונה. מושבת הביל"ויים גדרה הוקמה בשנת 1884.
קשיי ההתחלה הכריעו את המתיישבים והם פנו לעזרת נדיבים. תמיכתו של הברון אדמונד רוטשילד במושבות החלה בהדרגה מסוף 1883, והגיעה בשיאה למערך פקידותי מורכב, וכלל כסף, משאבים, ידע חקלאי וציוד חקלאי רב. הברון הנחה את אנשיו לרכוש אדמות בארץ ישראל ולישב עליהן את בני המתיישבים ואת העולים החדשים.
צריפים ראשונים על אדמת הטרשים
בשנים 1890/1 החל הגל השני של העלייה הראשונה, בעקבות פרעות קשות ברוסיה. אלפי עולים הגיעו בלי יד מכוונת, התחרו בניהם על אדמות להתיישבות והעלו בכך את מחירי הקרקעות. בשנים אלו קמו מושבות שהגדילו את גושי ההתיישבות: מאיר שפיה, בת שלמה, וחדרה בקרבת זכרון יעקב. משמר הירדן, עין זיתים ומטולה בגליל העליון. בני יהודה ומושבות החורן והבשן, מחניים בצפון ועתלית לחוף הים. קסטינה ורחובות היו מושבות לדוגמה שבאו להציג אלטרנטיבה של חובבי ציון מרוסיה לאפוטרופסות של הברון.
ההתיישבות החלקלאית היהודית בארץ
התמורה במספר התושבים ב-18 יישובים חקלאיים, 1914-1882
| ישובים | שנת ייסוד | 1891 | 1904-1900 | 1914 |
|---|---|---|---|---|
| פתח תקווה (ועיר גנים) | ||||
| פתח תקווה (ועיר גנים) | 1882 | 487 | 818 | 3,300 |
| ראשון לציון | ||||
| ראשון לציון | 1882 | 359 | 625 | 1,400 |
| ראש פינה | ||||
| ראש פינה | 1882 | 500 | 512 | 700 |
| זכרון יעקב ובנותיה (בת שלמה ושפיה) | ||||
| זכרון יעקב ובנותיה (בת שלמה ושפיה) |
1882 1889 1891 |
570 | 1,115 | 1,130 |
| נס ציונה | ||||
| נס ציונה | 1883 | 106 | 119 | 200 |
| יסוד המעלה | ||||
| יסוד המעלה | 1883 | 123 | 230 | 160 |
| עקרון (מזכרת בתיה) | ||||
| עקרון (מזכרת בתיה) | 1883 | 215 | 231 | 360 |
| גדרה | ||||
| גדרה | 1884 | 55 | 114 | 180 |
| באר טוביה | ||||
| באר טוביה | 1887 | 40 | 124 | 180/170 |
| רחובות | ||||
| רחובות | 1890 | 314 | 222 | 1,100 |
| חדרה | ||||
| חדרה | 1890 | - | 132 | 320 |
| מוצא | ||||
| מוצא | 1894 | - | 28 | 40 |
| הרטוב | ||||
| הרטוב | 1895 | - | 75 | 150 |
| מטולה | ||||
| מטולה | 1896 | - | 284 | 300 |
| סג'רה | ||||
| סג'רה | 1899 | - | - | 200 |
| יבנאל | ||||
| יבנאל | 1901 | - | - | 500 |
| כפר תבור | ||||
| כפר תבור | 1901 | - | - | 250 |
| כפר סבא | ||||
| כפר סבא | 1903 | - | - | 100 |
