ברוכים הבאים לעולמם של אנשי העלייה הראשונה, בוני המושבות החקלאיות.

העולים החלו להגיע לארץ בשנת 1882, רובם משפחות דתיות ממזרח אירופה: רומניה ורוסיה הגדולה. קדמו להם במעט עולי תימן שהגיעו לארץ בשנת 1881 ועלו לירושלים. שאיפתם של העולים היתה להקים ישובים חקלאיים בארץ ישראל, להיות איכרים חופשיים, ולמלא מצוות התלויות בארץ.

מבשרי הציונות היו שורה של אנשי רוח יהודים אשר הציעו מגוון רעיונות המחייבים את העלייה לארץ ישראל כפתרון לעם היהודי המפוזר בגולה.

מייסדי זכרון יעקב, עולי רומניה, 1890

העולים היוו קילוח דקיק לעומת הזרם הכביר של ההגירה היהודית מערבה לארה"ב. היו אלה יהודים פשוטים, שומרי מסורת בעלי משפחות. הם לא ידעו מאומה על המתרחש בא"י ולרובם לא היה קשר מוקדם עם עבודת האדמה. מכאן גם ההלם הפתאומי עם בואם ארצה מן המציאות הקשה והמייאשת.

כמה אנשים הגיעו באותו גל? אין על כך תשובה ברורה. מקובל להניח כי 30-25 אלף איש עלו לארץ ישראל בשנים 1904-1882. מתוכם כ 5000 בלבד התיישבו במושבות החקלאיות. שאר העולים נשארו ביפו, עלו לצפת או לירושלים, חזרו לארצות מוצאם או המשיכו במסע ההגירה מערבה.

בגל הראשון של העלייה הראשונה נבנו שבע מושבות: ראשון לציון, ראש פינה וזכרון יעקב בשנת 1882. הישוב בפתח תקוה חודש בשנת 1883 ואז גם הוקמו יסוד המעלה, עקרון (מזכרת בתיה) ונחלת ראובן, לימים נס ציונה. מושבת הביל"ויים גדרה הוקמה בשנת 1884.

קשיי ההתחלה הכריעו את המתיישבים והם פנו לעזרת נדיבים. תמיכתו של הברון אדמונד רוטשילד במושבות החלה בהדרגה מסוף 1883, והגיעה בשיאה למערך פקידותי מורכב, וכלל כסף, משאבים, ידע חקלאי וציוד חקלאי רב. הברון הנחה את אנשיו לרכוש אדמות בארץ ישראל ולישב עליהן את בני המתיישבים ואת העולים החדשים.

היציאה לדרך: האוניה טטיס מפליגה מנמל גלץ ברומניה 1882

צריפים ראשונים על אדמת הטרשים

זכרון יעקב 1887, הצריפים נשלחו מרומניה דרך הים. צילומי הפקיד שייד

בשנים 1890/1 החל הגל השני של העלייה הראשונה, בעקבות פרעות קשות ברוסיה. אלפי עולים הגיעו בלי יד מכוונת, התחרו בניהם על אדמות להתיישבות והעלו בכך את מחירי הקרקעות. בשנים אלו קמו מושבות שהגדילו את גושי ההתיישבות: מאיר שפיה, בת שלמה, וחדרה בקרבת זכרון יעקב. משמר הירדן, עין זיתים ומטולה בגליל העליון. בני יהודה ומושבות החורן והבשן, מחניים בצפון ועתלית לחוף הים. קסטינה ורחובות היו מושבות לדוגמה שבאו להציג אלטרנטיבה של חובבי ציון מרוסיה לאפוטרופסות של הברון.

בשנת 1900 העביר הברון את ניהול המושבות לחברת יק"א וזו ריכזה מאמצים באזור הגליל התחתון. מנחמיה, מסחה, סג'רה, בית גן, ימה ויבנאל קמו בשנים 1901-3. באזור ירושלים קמו שתי מושבות קטנות ומבודדות, הרטוב של עולי בולגריה ומוצא של אנשי הישוב הישן. כפר סבא בשנת 1903 סוגרת את רשימת המושבות של העלייה הראשונה.

פקידי הברון רוטשילד 1896
במרכז (יושבים) הפקיד הבכיר אליהו שייד, מימינו יעקב בן שימול ומשמאל הרופא הלל יפה
נגן וידאו

ההתיישבות החלקלאית היהודית בארץ

התמורה במספר התושבים ב-18 יישובים חקלאיים, 1914-1882

ישובים שנת ייסוד 1891 1904-1900 1914
פתח תקווה (ועיר גנים)
פתח תקווה (ועיר גנים) 1882 487 818 3,300
ראשון לציון
ראשון לציון 1882 359 625 1,400
ראש פינה
ראש פינה 1882 500 512 700
זכרון יעקב ובנותיה (בת שלמה ושפיה)
זכרון יעקב ובנותיה
(בת שלמה ושפיה)
1882
1889
1891
570 1,115 1,130
נס ציונה
נס ציונה 1883 106 119 200
יסוד המעלה
יסוד המעלה 1883 123 230 160
עקרון (מזכרת בתיה)
עקרון (מזכרת בתיה) 1883 215 231 360
גדרה
גדרה 1884 55 114 180
באר טוביה
באר טוביה 1887 40 124 180/170
רחובות
רחובות 1890 314 222 1,100
חדרה
חדרה 1890 - 132 320
מוצא
מוצא 1894 - 28 40
הרטוב
הרטוב 1895 - 75 150
מטולה
מטולה 1896 - 284 300
סג'רה
סג'רה 1899 - - 200
יבנאל
יבנאל 1901 - - 500
כפר תבור
כפר תבור 1901 - - 250
כפר סבא
כפר סבא 1903 - - 100
האוכלוסיה העירונית