מחניים

שנת ייסוד: 1898
משה אורדמן
כל בית יהיה משני חדרים ובית-תבשיל, הרפת והגגות עשויים משופעים מזה ומזה ומכוסים ברעפי חרס
(עיתון החבצלת, כסלו תר"ס, 1899)

מחניים – מושבה קצרת ימים

תחילת ההתיישבות במקום לוותה במהלכים מורכבים של רכישת הקרקע, שמונה שנים לפני שעלו הראשונים על הקרקע.

האדמה נרכשה בשנת 1891 ע"י הסוחרים אפטיקמן וכץ ואותה מכרו לחובבי ציון ואלו מכרוה לברון רוטשילד, ובשנת 1892 נרכשה ע"י "אוהבי ציון" מגליציה.

אדמות מחנים נרכשו ע"י אגודת "אהבת ציון" בשנת 1901. "אהבת ציון" היתה אגודה של צעירים יהודים מהערים לבוב ומטארנוב שבגליציה. בין המנהיגים היו הד"ר אברהם זאלץ והד"ר זיגמונד ברומברג שעליהם הוטל לעלות לא"י ולייסד מושבה בגליל בשם "מחניים".

בנובמבר 1898 עזבו 11 משפחות (לאחר ששילמו 500 פראנק) את טארנוב בדרכם לא"י כדי להתחיל בהקמת המושבה מחניים. לאחר טלטלה, תלאות וסבל שנמשכו שבועות רבים מפני שלא צוידו ברישיונות עלייה ודמי "בקשיש" וסורבו ירידה לחוף, נאלצו לנדוד מנמל לנמל עד שירדו לבסוף באלכסנדריה ומשם הגיעו לארץ כיחידים. לראש פינה הגיעו המתיישבים בשבוע האחרון של חודש דצמבר 1898. ד"ר ברומברג חיכה להם ודאג לשיכונם וסידורם בעבודה זמנית אצל איכרי המושבה ראש פינה. מאוחר יותר באותה שנה עברו למושבה החדשה שנקראה  על שם העיר המקראית מהגלעד – "מחניים".

עוד מראשיתה של המושבה סבלו תושביה מתנאים קשים, מחלות, נחשים וחתולי בר. עיקר הקושי היה חוסר ידע וניסיון בחקלאות וחוסר כספים לביסוסם. העזרה מגליציה הגיעה טיפין טיפין, ויק"א לא נענתה לקריאת המצוקה. ב 1899 הצטרפו עוד כמה מתיישבים מבני הארץ בתקווה שיעזרו וישפרו את הידע בחקלאות. אמנם נבנו בתים ורפתות אבל לא נמצא הכסף להשלים את התהליך. המצב החמיר, ובשנת 1901 התפרקה אגודת "אהבת ציון" וחדלה לשלוח כספים. עלתה הצעה להעביר את המושבה לידי יק"א, זאת אמנם הבטיחה עצמאות לאיכרים אבל לא הייתה מוכנה להעביר את האדמה לרשותם לפני שיפרעו את החובות. מלבד זאת יק"א הייתה נתונה ללחץ איכרי ראש פינה שראו באדמות מחניים עתודה לדור ההמשך שלהם.

הסופר אחד העם שסייר במושבות הגליל יצא בביקורת חריפה נגד רעיון "הקולוניה הגליציאנית" הוא התריס נגד יזמי המושבה בגולה וטען שמלכתחילה לא הייתה שום תקווה לקיומה של המושבה.

בשנת 1903 נמכרה אדמת מחניים לחקלאי ראש פינה ומתיישבי מחניים פונו מבתיהם תמורת פיצוי של 500 פראנק וכל אחד מהם הלך לדרכו. אחדים חזרו לגולה, ירדו לאוסטרליה, שלש משפחות עברו לישובים אחרים בארץ.  בבתים שיכנה יק"א פועלים כדי שיגדלו טבק, חלקם בדואים וחלקם יהודים מהרי הקווקז שאמורים היו לגדל בעלי חיים ולהיות רועי צאן. אחרי סבל של מספר שנים נעזבה מחניים שוב.

בשנת 1912 יישבו את המקום אריסים ערבים של איכרי ראש פינה. בזמן מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1916 עלתה למקום קבוצה של "פועלי ציון" בנסיון להקים מושב עובדים ראשון בארץ – גם שינוי זה לא הצליח, בשנת 1922 מנה המקום 30 תושבים, במפקד שנערך בשנת 1931 אין זכר לישוב בשם זה.

רק בשנת 1952 הוקם במקום קיבוץ ע"י חניכי תנועות הנוער "המחנות העולים", "הנוער העובד" וה"צופים". זוהי ההתיישבות החמישית על אדמת מחניים, המושבה שלא צלחה.