הנוך (היינוך) וברכה קופמן הגיעו לזכרון יעקב מיאסי ברומניה באורחה השלישית של העולים. הוא היה אחד מחותמי המכתב לברון ב"מרד הארבעים" .
בתו מטילדה, (ילידת 1874) נשלחה לפאריס על ידי אליהו שייד, פקיד הברון, והוכשרה במורה לצרפתית. עם חזרתה הצטרפה לצוות בית הספר שנוהל ע"י ד"ר יעבץ. בביה"ס ניהלה גם את מחלקת הבנות. עם עזיבתו של ד"ר יעבץ את זיכרון יעקב, מונתה מטילדה כמנהלת בית הספר. בתמיכת פקיד הברון , יעקב בן שימול, היא צידדה בהפצת התרבות הצרפתית בקרב ילדי המתיישבים.
הנוך נפטר בשנת 1905. וכך תיאר אותו אריה סמסונוב בספרו:
"חולה וכואב הלך לעולמו חנוך הנוך קופמן. ימי הרעה והמחסור נחרתו עמוק בגופו. לחם צר ומים לחץ שורצי עלוקות, מ"ביר אל חנזיר" ומ"ביר ג'אדר" עשו את שלהם. הגב אשר נטה בגבורה מתחת לעגלה, לחלצה מן הבוץ, נשבר."
ברכה ילדה 10 ילדים במהלך 15 שנים.
צאצאים:
- מתילדה [20.3.1874 – 1905] רעיית מנחם פארב [1953-1868], בנם היחיד רובנס [1903- 1895] נפטר בילדותו. מתילדה נפטרה בצרפת, קבורה בפאריס.
- אברהם [8.6.1875 – 1926]
- ברנרד דב [28.2.1876 – ? ] רעייתו אסתל ריינהולד [1980-1887]
- משה [5.12.1877 – 1944], חי בצרפת עם רעייתו מרגרט נספו באושוויץ
- הרמן [?……?] נספה באושוויץ
- רחל [1970-1883] רעיית ד"ר יצחק סמסונוב, גרו בחיפה
- רבקה [1961-1885] רעיית מישל בנדרלי [1971-1878], חיו בעיר ניס בצרפת
- יצחק [1885…..?] רעייתו לילי ארואס
- רוזה [1942-1889] רעיית לאון גולדנברג, נספו באושוויץ
- בטי [1889 – ?] רעיית יוסף כהן. בטי ורוזה היו תאומות (נולדו בתאריך 27.10.1889)
