בן שימול (בן שמואל) יעקב

פקיד נוח למתיישבים. בפקידות 1899-1883

נולד בטטואן מרוקו. בוגר סמינר למורים בפריס. היה מורה לצרפתית ומנהל חשבונות במקוה ישראל ולאחר מכן סגן מנהל המוסד משנת 1879.

בהמלצת הירש, מנהל מקוה ישראל, מינה אותו הברון רוטשילד למנהל הראשון של ראשון לציון בשנת 1883. תדהר מספר שבן שימול נאלץ לגרש מהמושבה את ישראל בלקינד שהואשם במרידה, אבל לא רצה לעשות זאת. בלקינד התנדב לעזוב ביוזמתו ובתמורה הבטיח לו הפקיד שלא יאונה רע לבני משפחתו ולמקורביו.

באותה תקופה היה גם מנהל עקרון מאפריל עד אוקטובר 1884.

לאחר שחלה בקדחת הוא התפטר מהפקידות, הבריא במרוקו ובאירופה (על חשבון הברון), ולאחר מכן חזר בו מהתפטרותו.

הגיע לזכרון יעקב ושהה בה מדצמבר 1885 עד אפריל 1886, בתפקיד לא ברור.

היה מנהל ראש פינה מאפריל 1886 עד אוקטובר 1888 ועסק במקביל גם בענייני יסוד המעלה

שב לזכרון יעקב באוקטובר 1888 וניהל את המושבה עד 1889. בתקופתו נבנה מפעל המים של זכרון יעקב ועל אבן ההקדשה של "בריכת בנימין" (תרנ"א 1891) כתוב:

באותן שנים היה ממונה גם על בת שלמה ומאיר שפיה והיה נציג הברון בחדרה.

שמר על יחסים טובים עם שייד ועם המתיישבים והיה נוח למתיישבים.

_{רן אהרנסון, ‏פקידי הבארון רוטשילד (1882–1890) – האנשים שמאחורי מפעל ההתיישבות , קתדרה 74, דצמבר 1994, עמ' 163}