אברהם זלמן איכילוב (בדו"ח הועד האודיסאי נכתב: איחילעוו) (1835 – 1893) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי יהוד ופתח תקווה, עסקן ציבור וחבר ועד חובבי ציון בארץ ישראל. אבי משפחת איכילוב, שכמה מבניה היו עסקני ציבור ידועים.
נולד בדוינסק שבלטביה (באימפריה הרוסית) ליעקב איכילוב. קיבל חינוך תורני. נשא את אלקה (בתו של יעקב אשקלוני). לאחר נישואיו התיישב באלכסנדרובסק שבפלך יקטרינוסלב (אוקראינה).
בשנת תרמ"א (1881), עם פרוץ הפרעות ביהודי רוסיה, נסע לאמריקה ולאירופה כדי לבדוק אפשרויות להגירה ובשובו הודיע כי האפשרות היחידה היא ארץ ישראל. בשנת תרמ"ב (1882) ביקר אברהם קופלמן ברוסיה בשליחות מייסדי פתח תקווה על מנת למכור חלקות קרקע ולעודד יהודים לעלייה לארץ ישראל. איכילוב רכש ממנו חלקת קרקע, בשנת תרמ"ד (1884) עלה לארץ ישראל. תחילה התגורר ביפו, לאחר מכן התיישב ביהוד, ועם עזיבת התושבים את המקום עבר לפתח תקווה. בשנת תרמ"ו (1886) נבחר לוועד חובבי ציון בארץ, יחד עם יהושע אוסוביצקי, דוד גוטמן וישראל בלקינד. באחת מנסיעותיו למקוה ישראל בענייני המושבה, שהיה מעסקניה, נפצע קשה על ידי ערבים.
נקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.
צאצאים: אסתר אברמוביץ, לאה אשת דוד בר ארבר, שרה אשת יצחק פישלזון, רבקה אשת מרדכי פנחסוביץ, יעקב (1873 – 1943) אביהם של העסקנים משה ועזרה), יצחק, רחל.
בית חולים איכילוב נקרא ע"ש נכדו משה איכילוב (1957-1903) שהיה סגן ראש העיר תל אביב וממונה על תיק הבריאות בעירייה.
מקור: תדהר כרך ב' עמ' 780 || ויקיפדיה