מקלף אריה לייב ובתיה חיה

אביו ואמו של הרמטכ"ל השלישי מרדכי מקלף. נרצחו במאורעות תרפ"ט.

אריה לייב מַקלֵף ( 1876 – י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה איש העלייה הראשונה, ממייסדי מטולה, ממתיישבי פתח תקווה ומוצא.

נולד בבראנסק שבפלך גרודנה של רוסיה (רוסיה הלבנה), בנו של אברהם מקלב, מחובבי ציון. קיבל חינוך תורני וחינוך כללי. בשנת 1891 עלה עם הוריו לארץ ישראל. בשנת 1894 עבר לפתח תקווה והתמחה בחקלאות ובציוד חקלאי.

בשנת 1896 נשא את בתיה-חיה, בת יחיאל צ'מרינסקי, ממייסדי שכונת מחנה יהודה בירושלים. לאחר נישואיו הצטרף לקבוצת החקלאים שהקימה את מטולה. הוא התגורר במטולה חמש שנים, שם נולדו שני ילדיו הגדולים, אברהם משה (ליש) וברק. שמותיהם המקוריים ניתנו בהשראת המחנך וחוקר הלשון ד"ר יצחק אפשטיין, שהיה מנהל בית הספר וילקומיץ בראש פינה.

בשנת 1901 נאלץ לעזוב את מטולה בעקבות עימותים קשים עם שכניו הדרוזים. הוא שב עם משפחתו לפתח תקווה, שם התגורר גם אחיו הגדול משה. באותה שנה עלה לארץ אח נוסף שלהם, מרדכי, ואף הוא התיישב בפתח תקווה.

אנשי הקרן הקיימת פנו למקלף כמומחה חקלאות וביקשוהו שיסייע להם בבחירת קרקע להקמת יישוב חדש בשפלה, לימים חולדה. הוא ייעץ להם ואף הדריך את המתיישבים הראשונים בהכשרת הקרקע ובבחירת סוגי המטעים.

בשנת 1904 עבר למוצא, שם היה לחותנו כרם גדול. הוא השתקע במקום והקים משק חקלאי גדול, אותו טיפח במשך עשרים וחמש שנה. הוא העניק לשמונת ילדיו חינוך קפדני, תוך שילוב ערכי מסורת, ערכי חלוציות ועבודת אדמה, בשילוב עם השכלה ותרבות כללית. בביתו הגדול הייתה ספרייה עשירה של ספרות עברית, מדעית וכללית, וכן הפטיפון היחיד במושבה. ביתו שימש מרכז חברתי ותרבותי לבני המושבה. הוא קיים יחסי ידידות גם עם הערבים השכנים.

מאורעות תרפ"ט

ביום שישי, 23 באוגוסט 1929, פרצו המאורעות בירושלים ובחברון. למחרת התנפלו תושבי הכפר הערבי הסמוך, קאלוניה, על בית משפחת מקלף, שהיה בין הבתים הקיצוניים ביישוב, ורצחו חמישה מבני המשפחה – ההורים אריה ובתיה-חיה, ושלושה מילדיהם. בין הניצולים הבן מרדכי, לימים הרמטכ״ל, והבן הגדול ליש, אביו של פלטיאל מקלף. ההרוגים הובאו לקבורה בהר הזיתים. הרצח זעזע את היישוב היהודי והיה בין האירועים הקשים הזכורים ממאורעות תרפ"ט.

ב-18 בספטמבר 1929 החל משפטם של 15 מתושבי כפר קאלוניה שהאשמו ברצח, בפני שופט חוקר שמינו שלטונות המנדט. המשפט נמשך כחודשים, במהלכו נערכו ישיבות ונשמעו עדויות מפי תושבי מוצא, קאלוניה ואנשי משטרה. אולם הם זוכו לאחר שהעדויות לא הצליחו להוכיח באופן חד משמעי מי מהם היה מעורב ברצח. עם זאת הוטל על הכפר לשלם פיצויים ועל הכפר הוטל קנס קיבוצי של 1500 לירות. במרץ 1931 התקיימה סולחה בין תושבי הכפר ליהודי מוצא.

השייך של הכפר הערבי קלנדיה הסמוך ונשבע לו באללה ובנביא ובקוראן שהכפר הערבי יגן על שכניו בכפר העברי מכל התנפלות. אך בצהרים התפרצו אל המושבה המוני ערבים, ביניהם רבים שקיבלו עבודה ולחם אצל אברי מוצא ועזרה רפואית בבית מקלף, וטבחו את אריה ליב ואת אשתו ושתי בנותיו ובנו.

הובא לקבורה בירושלים.

בתיה חיה מקלף הי"ד

נולדה בירושלים, בשנת תרל"ז (1877), לאביה ר' יחיאל צ'מרינסקי, ממיסדי שכונת מחנה יהודה בשנת תרמ"ז. וכשיסד אביה יחד עם עסקנים אחרים משכונת בית יעקב "חברת לינה" לעזרה רפואית לחולי השכונות הללו, שהיו רחוקות אז ממרכזי השרות הרפואי שב"עיר" (בעיר העתיקה), נרתמה הילדה בתיה חיה לעבודת התנדבות בשרות החברה הזאת משנתה ה-11 והלאה.

בתרנ"ו נישאה לאריה ליב מקלף, הלכה אתו למטולה, לפתח-תקוה ואח"כ למוצא, עזרה לו בעבודה החקלאית וביחוד בפיתוח המשק במוצא, ועל הכרם שנטע אביה הוסיפו ענפים חדשים של משק מעורב, שפיתחוהו למשק למופת. בבקיאותה בטיפול בחולים, שרכשה לה עוד בנערותה בירושלים, השתמשה כאן לעזור לחולי המושבה הקטנה ואף לחולים הערבים.

אך ביום זעם לא זכרו לה הערבים את חסדיה עמם, וכשהתנפלו על המושבה ביום השבת, י"ח אב תרפ"ט, והשמידו את כל הנפשות אשר בביתה, פצעוה קשה בפגיונות ובסכינים ובו ביום מתה מפצעיה בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים, ומשם הובאה לקבורה בהר הזיתים.

צאצאיו: אברהם משה (ליש), ברק, מרדכי, מינה; אברהם משה; רבקה.

מינה מקלף הי"ד

נולדה בפתח-תקוה, בשנת תרס"ה (1905). משעלו הוריה למוצא למדה בבית-הספר לבנות בירושלים ואחרי גמרה את בית-הספר החלה ללמוד תפירה בבית-מלאכה בירושלים. יצאה אל הוריה למוצא והתמסרה לעבודה במשק וריכזה בידיה את רוב העבודות, ונתחבבה על כל הסביבה, כיהודים כערבים.

ביום השבת, י"ח אב תרפ"ט, כשהמוני הערבים מהכפר קלנדיה הסמוך ומהסביבה התקהלו להתנפל על המושבה והתקרבו בצעקות, הכירה בראש החבורה את רועד. בקרם. היא קראה אליהם דברי שידול, שיזכרו את הטוב שקיבלו מהם ולא יעשו רעה, ובו ברגע נהרגה בכדורים שירו בה, וכשהציתו את הבית באש נחרך גם גופה בו. הובאה לקבורה בירושלים.

אברהם משה מקלף הי"ד

נולד בפתח תקוה, בשנת תרס"ז (1907), למד ב"חדר" בפתח תקוה ומשעלו הוריו להתנחל במוצא המשיך ללמוד בבית-הספר למל בירושלים, ואח"כ שנתים בבית-המדרש למורים. עבר לבית-הספר התיכוני למסחר בתל-אביב, ומשגמר בו את לימודיו נכנס לעבודה במשרד הדואר הראשי בירושלים, הצטיין בעבודתו והועלה בדרגה. הקדיש מזמנו למתן שיעורים בהתנדבות לילדי עניים במוצא ובירושלים, רכש לו ספרים רבים והשאילם לבני המושבה. התעניין במשק הוריו והשתתף בהתייעצויות לפיתוחו, ותקוותו היתה, שברבות הימים יוכל לשוב לעבודה חקלאית בפועל.

בערב שבת, י"ז אב תרפ"ט, כשהחלו המהומות הערביות בירושלים, נסע לפנות ערב ירושלימה, הודיע למשטרה על הכנות הערבים להתנפל על מוצא וביקש עזרה ואכן ביום המחרת, בשבת, י"ח אב תרפ"ט, באו למוצא שלש מכוניות משורינות של הצבא, אבל זה היה כבר אחרי שהפורעים טבחו אותו ואת הוריו ואחיותיו, ורק את אמו הגוססת ואת הגופות המתות שלו ושל אביו ושתי אחיותיו הספיקו להוציא מהבית השרוף ולהביאן. ירושלימה.

מבית-החולים "ביקור חולים" הובא לקבורה בהר הזיתים.

רבקה מקלף הי"ד

נולדה במוצא, בשנת תר"ע (1910). למדה בירושלים בגן ילדים, בבית-ספר לבנות, גמרה בתרפ"ח את בית-המדרש לגננות בתל-אביב ונתמנתה לגננת לילדי מוצא. עבדה גם במשק ההורים והכניסה רוח תרבות ועליזות בחיי הנוער בכפר הקטן.

בצהרי יום השבת, י"ח אב תרפ"ט, כשהפורעים הערבים החלו רוגמים את בית הוריה באבנים, יצאה אל הגן לדבר על לב הפורעים ולשדלם שיחדלו ממעשיהם הרעים, ושם נרצחה ביריות.

גופתה הובאה במכונית משורינת של הצבא בו ביום לירושלים, יחד עם גופות הוריה ואחיה ואחותה, לביתהחולים "ביקור חולים", ומשם לקבורה בהר הזיתים.