חיים משה פיין נולד בשנת 1874 בפוניבז', ליטא, לאביו שלום שכנא, חסיד חב"ד, ולאמו ביילה רבקה גורדון. למד בחדרים ובישיבה, ובצעירותו הצטרף לתנועת חיבת ציון. בשנת 1890 עלה לארץ ישראל עם אביו, והשניים הצטרפו לחלוצי יסוד המעלה. בעוד אביו לא עמד בקשיי האקלים והעבודה ושב לליטא, נשאר חיים משה בארץ והתמיד בעבודת האדמה, חרף הקדחת והקשיים הכלכליים.
בשנת 1896 נשלח מטעם פקידות הבארון רוטשילד עם המהנדס קאנטור למדוד את אדמות מטולה, שנקנו לצורך ייסוד מושבה בצפון הגליל. על אף איומי הדרוזים המקומיים, המשיך בעבודתו ונכלל בין המתיישבים הראשונים במושבה החדשה. הוא התגורר תחילה בביתו של השייח' הדרוזי יוסף אל-חג'ר, ומכאן כינויו בפי המקומיים – "מוסה אל-חג'ר". באותה שנה נשא לאישה את יוכבד, בת דוד אייזנברג.
"הידיעה אודות החתונה של יוכבד לבית אייזנברג מיסוד המעלה, וחיים משה פיין, איכר שזה עתה הגיע למושבה, וששמו הלך לפניו, עשתה לה כנפיים. השנה הייתה 1896. המקום – יסוד המעלה. הסיבות לדחית החתונה – הצפות בביצת החולה. בני הזוג הצעיר נאלצו להתאפק חורף שלם עד שעלה בידיהם לחצות את הביצה ולהגיע לביתם המיועד במטולה."
החתונה עשתה לה שם דבר בכל הכפרים בגליל. אלה היו חדשות טריות ומרעישות, לא רק בשל היחוס, אלא גם בגלל שמדובר היה בזוג הראשון שעלה ליישב את המושבה החדשה מטולה. וכך, ביום שבו התאפשר הדבר, איכרים מכל כפרי הגליל התקבצו לשיירה העולה במעלי ההר. מלווים בשירים, ריקודים ובשמחה סוחפת עלו בני הזוג הטרי שזה עתה נישא למושבה (תמונה של התהלוכה מוצגת במוזיאון חצר תל חי). יוכבד וחיים משה פיין תקעו יתד ראשון במושבה, ובמהרה הצטרפו אליהם כ – 33 משפחות נוספות מיתר מושבות הברון.
אומרים שהרופא אסר על יוכבד להביא ילדים בשל מום בליבה, אך גזירת הרופא לא הועילה, ולבני הזוג פיין נולדו במטולה 11 ילדים. תשעה בנים ושתי בנות. ולמרות שהחיים במטולה לא היו פשוטים כלל ועיקר, הבן העשירי, שלום פיין, שעל שמו קרוי "בית שלום", החליט מתוך אהבת אדמה אמיתית ומתוך ערכים אידאולוגים להשאר. ביחד עם זוגתו שורה הם בנו את ביתם במטולה וגידלו את חמשת ילדיהם – שלווה, דודיק, מוליק, חיימק'ה ומויישק'ה.
שאר ילדיהם של יוכבד וחיים משה נפוצו לכל קצוות הארץ. חלקם המשיכו את המורשת החלוצית של הוריהם והטביעו חותם בהיסטורית ההתישבות היהודית בארץ ישראל. הבן הבכור, צבי פיין, ממייסדי נהלל; יהודה פיין, ממייסדי המושבה נחלת יהודה (כיום חלק מראשון לציון); הבן השלישי, אפרים פיין, מראשוני שוני (כיום בנימינה); הבן הרביעי יוסף פיין, הצטרף למייסדי דגניה א'. אחד מבניו היה מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים, האלוף מוטי הוד; הלל פיין, הצטרף לקיבוץ גבעת השלושה, והיה ממקימי קיבוץ יפעת.
הצוואה שחיים משה השאיר לבנו שלום היתה קצרה, אך במילים מעטות היא אומרת כל כך הרבה:
"בני, אני מוריש לך את המשק בחיי כדי שתדע לשמור עליו אחרי מותי. יהיו לך קשיים רבים, אך אתה תדע לעמוד בהם ולהתגבר. אל תעזוב ואל תמכור את המשק. גם אני לא הזנחתיו בימים הקשים ביותר. זכור, המשק הוא קן המשפחה כולה".
פיין הקדיש את חייו לעיבוד הקרקע ולפיתוח היישוב. הוא ואשתו עבדו בשדות ובמטעים וזכו לשבחים ופרסים מפקידי הברון על חריצותם. הוא השתתף בהגנה על היישוב מפני תקיפות הדרוזים והשודדים, וסייע בהקמת היישובים תל חי, כפר גלעדי וחמרה. לפני מלחמת העולם הראשונה הדריך קבוצת מתיישבים מקרמנצ'וג בתל חי, ונשאר לעבוד שם גם לאחר שעזבו.
במהלך המלחמה נלקח לעבודת כפייה בדרום הארץ, חלה, והובא חזרה לביתו בידי בנו יהודה. בתקופת המרד הבדואי נגד הצרפתים חילק את משפחתו הגדולה לשניים כדי להגן עליהם, ונשאר לשמור על האדמות כמעט לבדו. לאחר שנרגעה הארץ, חזר עם משפחתו למטולה.
פיין היה דמות מרכזית במושבה – סייע לפועלים החדשים להיקלט, היה חבר ועד המושבה, וניהל במשך 15 שנה את שירותי העזרה הרפואית והגזברות. נפטר במטולה בי"ז באדר תש"ו (1946).
בית המשפחה (רחוב הראשונים 28, מטולה) הוקם בקרבת שנת 1896 ולימים הורש לבן שלום פיין ולאחריו לנכד חיים פיין ששיפץ את המקום, הפכו לבית מלון וקרא לו "בית שלום" על שם אביו.
צאצאים:
- צבי [1898 – 1976] רעייתו מרים כהן [1899 – 1994] ממייסדי נהלל.
- יהודה [1900 – 1966] רעייתו מילכה מינץ [1904- 1973], מראשוני מושב נחלת יהודה, היום חלק מראשון לציון
- אפרים [1900 – 1978] רעייתו שרה בלה אפשטיין [1901 – 1966] מחלוצי שוני וראשוני המושבה בנימינה
- יוסף [1903 – 1949] רעייתו מנוחה קולינר [1902 – 1989] חברי קיבוץ דגניה א'. בנם מרדכי מוטי הוד היה מפקד חיל האויר
- חוה [1904- 1942] רעיית שמעון קרזנר [1901 – ?], תושבי קריית אתא.
- מרדכי [1905 – ? ] היגר לדרום אפריקה
- בנימין [1908 – 1967] רעייתו אתל גרטרוד וובסטר [1913 – 1992], נישאו בשנת 1933 בדרום אפריקה. נפטר ב Nigel, South Africa
- הלל [1909 – 1960] רעייתו גניה אפפלזיס. היה חבר קיבוץ גבעת השלושה, ואחרי הפילוג של ראשית שנות ה-50, ממייסדי קיבוץ יפעת.
- שרה אסתר [1915 – 1996] רעיית שמעון יוסף בן שמן [1905 – 1991], נישאו במטולה בשנת 1933, חיו בירושלים.
- שלום [1917 – 1989] רעייתו שורה פלישמן [1915-2004], ממשיכי המשק במטולה.
- שרגא [1920 – 2008] רעייתו חיה שיקלר [1924 – 1978], תושבי קריית מוצקין.
