דניאל ליפשיץ הכהן, ממייסדי פתח תקווה נולד בביאליסטוק שברוסיה בשנת 1850 והיה בעל בית מסחר לספרים. עם התעוררות הרעיון ליישוב ארץ ישראל נעשה מחסידיו הנלהבים ורכש שתי חלקות מאדמת פתח תקווה, מכר את בית מסחרו ועלה ארצה בשנת תרמ"ג עם בנו בכורו שמואל בן ה 11, תחילה גרו ביפו ואחר כך ביהודיה (יהוד).שם נמנה על חמשת המשפחות הראשונות – הגרעין ממנה צמחה המושבה.
בשל איסור השלטונות הטורקיים לבנות בנינים, עמד דניאל ובנה לילה לילה ובבוקר היו השלטונות הורסים את העבודה, עד שהצליח להקים את הגג ובכך מנע את המשך ההריסות.
***************
קטע ממכתבו של דניאל ליפשיץ לאשתו שנשארה בביאליסטוק (תורגם מיידיש):
דניאל ליפשיץ במושב יהוד אשר לחברת פתח תקוה ב"ה 29 לחודש טבת שנת התמר"ד (1883)
לאשתי האהובה רחל שתחיה!
תודה לאל שהמושבה שלנו כבר בורכה בכל הצרכים החיוניים כמו כל עיר יהודית בעולם הגדול ז"א: עם באר מים טעימים, עם תנור אפיה נעים אשר אופה בבת אחת 15 רוטל לחם טוב, עם בית מרחץ ושני מקוואות, עם בית מדרש ובית כנסת לנשים, מספר רחובות, גנים ועצי פרי, הרבה בתים ואורוות, פרים ועגלים, אנשים טובים ואנשים רעים, ותודה לאל שהכל מלא אנשים…בבית המדרש צר המקום, אצל האופה אפשר להיחנק, ובמכולת אפשר לההרג, במקווה גם קצת סמיך ובחוצות לאט לאט מתאסף לכלוך. בקיצור כבר אין יותר מה לעשות חוץ מאשר להביא את אשתי האהובה ואת ילדי האהובים.
**********************
דניאל ליפשיץ היה ידוע בחריצותו הרבה אשר סחפה גם את שכניו למושבה, בין השאר הקים מבנים רבים למשפחתו ולהשכרה, נטע כרמי גפנים, שקדים, ופרדסים. בחזונו ניסה לפתח תעשיות חדשות בארץ ישראל לשם כך זרע וגידל עשב מיוחד למטאטאים, הקים מפעל לגדול תולעי משי ונטע עבורם 40 דונם עצי תות. תכנן מפעל טוויה מודרני לצמר אשר יופעל מכוח מי הירקון, שתל שתילי גרניום כדי להקים מהם תעשיית בשמים, גדל דבורים לדבש, ועשה הכל כדי להגדיל את הכנסת תושבי המושבה. הקים את בית המקוואות, התנור, ושכלל את הבאר, העמיד שו"ב ומלמד תינוקות והכין מלאי של תרופות מקופת הקהל לשימוש הישוב בשעת הצורך.
דניאל ליפשיץ המופיע בכתובים גם כ"חבר להועד וסופר הקהל" לא עשה רק לעצמו אלא היה חבר וועד המושבה (ולאחר מכן חבר מועצת העיר בין השנים 1906-1912) תכנן את בית הכנסת הגדול "בית יעקב" ברחוב חובבי ציון העומד על תלו עד היום ואף תרם סכום נכבד באותם ימים – אלף פרנק זהב לעבודות הבניה ובעקבותיו, ולאור בקשת תושבי ראשון לציון תכנן גם עבורם בית כנסת דומה, הוא כתב את ספר האחוזה ( מפתח קניות ומכירות קרקע בישוב), ניהל יומן מפורט של השנים הראשונות לישוב הנמצא כיום בבית יד לבנים ומשמש נכס היסטורי חשוב לחקר התקופה, ערך את הסטטיסטיקה של הישוב ובה פרוט מדויק של מספר הנפשות בכל משפחה כמה מהם עובדים, כמה קרקע ומטעים יש לכל אחד, כמה בהמות, כמה מחרשות ומה ההכנסה של כל בית אב. כמה נטע וזרע כל אחד וכמה יבול הכניס. הוא כתב את תקנון וועד המושבה…ואף את ספר התקנות לכפר סבא.
דניאל ליפשיץ השתתף ביסודם והנהלתם של מוסדות צדקה רבים שלא על מנת לקבל פרס.
דניאל נמנה עם 28 משפחות הברון, היה ראש המדברים ואף הנהיג את המרד המפורסם נגד פקידיו ונסע עם המשלחת לפריז להתלונן על שחיתותם בפני הברון. כמו כן התכתב עם גדולי האומה של התקופה וביניהם הרצל, פינס, מוהליבר ועוד, מכתבים אלו מהם שמר העתקים מהווים גם הם חומר היסטורי חשוב.
בארכיון הציוני בירושלים נמצא מכתב המלצה משנת 1883 אשר הפקידו בידיו של דניאל ליפשיץ חבריו לפני יציאתו לביאליסטוק להעלות את משפחתו ארצה. המכתב החתום על ידי " הוועד לתושבי יהוד" – דוד גוטרניק, יואל משה סלומון, אריה לייב פרומקין, יהושוע שטמפפר ויחיאל פינס ובין השאר הם כותבים:
…."חובתם היא שנעשה להגיש לך תודתם הנאמנה על כל פעולך במושב יהוד אשר פעלת לשכלל בכל דרך, ועמלך בפועל, זה הם הם העדים נאמנים על אהבתך הנערצה לארצנו ועל חפצך העז לראותה בבנינה"…..
נפטר בפתח תקוה, ד' אב תרע"ה, 1915.
צאצאים:
- שמואל
- בנימין
- דב (בנו דני מגן, היה קצין המשטרה הצבאית הראשון בצה"ל (1950-1948)
- בן-ציון
- אהובה ליבה אשת יעקב ברסלב (מחלוצי תעשית השמן בארץ בבית החרושת של "האחים ברסלב")
- חווה
- פאני אלקונין
- חמדה אלציק
המידע והמכתב באדיבות עו"ד דב מגן, נין לדניאל ליפשיץ הכהן.
