הרב אריה לייב פרומקין (1845–1916) היה רב, חוקר, היסטוריון וחובב ציון שפעל למען יישוב ארץ ישראל.
חייו המוקדמים והפעילות התורנית
הרב אריה ליב פרומקין נולד בשנת 1845 בליטא. הוא למד תורה בישיבות נודעות והוסמך לרבנות בגיל צעיר. פרומקין היה תלמיד חכם, מגיד שיעור ומחבר ספרים תורניים והיסטוריים. אחד מספריו הבולטים הוא "תולדות חכמי ירושלים", שבו תיעד את חיי הרבנים והדמויות המרכזיות של היישוב היהודי בעיר הקודש.
פעילותו בתנועת חיבת ציון והעלייה לארץ ישראל
כבר בצעירותו היה פרומקין פעיל בתנועת חיבת ציון, תנועה שהקדימה את הציונות המדינית ופעלה להחייאת היישוב היהודי בארץ ישראל. במסגרת פעילות זו, הוא קידם את רעיון ההתיישבות החקלאית בארץ.
בשנת 1871 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם כיהן כרב ושימש גם כר"מ בישיבה. הוא פעל רבות להפצת תורה ולתיעוד חיי היישוב הישן, אך לא הסתפק בלימוד תורה בלבד – רוחו היזמית דחפה אותו לעסוק גם בפיתוח היישוב היהודי בארץ.
ייסוד פתח תקווה והתמודדות עם הקשיים
בשנת 1878, יחד עם קבוצת אנשי "חיבת ציון" מהיישוב הישן, היה פרומקין שותף להקמת המושבה פתח תקווה, שנחשבת לראשית ההתיישבות החקלאית היהודית בעת החדשה. מטרתם הייתה להקים יישוב עברי עצמאי, שבו היהודים יתפרנסו מעבודת אדמה ולא יסתמכו על כספי ה"חלוקה" מהגולה.
האתגרים הראשונים:
המייסדים רכשו שטח אדמה באזור הירקון, אך נתקלו בקשיים רבים. הקרקע הייתה ביצתית ועמוסה בקדחת, מחלות הפילו חללים רבים, והאדמה לא הייתה קלה לעיבוד. נוסף על כך, היחסים עם השלטון העות'מאני היו מורכבים, שכן היה קושי חוקי בהשגת רישיונות בנייה והתיישבות.
בשל תנאים אלו, רבים מהמתיישבים נאלצו לעזוב, ויישוב פתח תקווה כמעט וננטש לחלוטין. אולם פרומקין לא ויתר על החלום, והוא המשיך לגייס תמיכה מהקהילות היהודיות בגולה למען חיזוק ההתיישבות. בשנת 1883, לאחר שהמושבה ננטשה זמנית, הגיעה קבוצה של מתיישבים מחודשת, בעזרת תמיכת הברון רוטשילד, והקימה את פתח תקווה מחדש, הפעם במקום מעט שונה ועם תמיכה כלכלית מסודרת יותר.
חזרה לירושלים ופועלו המאוחר
לאחר פעילותו בפתח תקווה, שב הרב פרומקין לירושלים והמשיך בפעילותו הרבנית וההיסטורית. הוא היה מעורב בפרויקטים קהילתיים וחינוכיים, וכתב ספרים חשובים שתיעדו את חיי היישוב בארץ ישראל.
בשנותיו המאוחרות, לאחר פעילותו החלוצית בארץ ישראל, עבר הרב אריה ליב פרומקין ללונדון, שם המשיך את פעילותו התורנית והציבורית.
תקופתו בלונדון ופעילותו שם
הרב פרומקין התיישב בלונדון בסוף המאה ה-19, ככל הנראה לאחר שחזר מארץ ישראל בעקבות הקשיים בהתיישבות החקלאית. בלונדון הוא עסק ברבנות, בהוראה ובהוצאת ספרים, והיה דמות חשובה בקהילה היהודית המקומית.
באותה תקופה, יהדות אנגליה הייתה בתנופה, ורבים מהמהגרים היהודים שהגיעו ממזרח אירופה חיפשו הנהגה רוחנית. פרומקין היה לאחד מהדמויות הרבניות שסייעו לעולים לשמור על מסורתם היהודית ולהתארגן קהילתית.
כתיבתו ופועלו הספרותי:
בלונדון המשיך בכתיבת ספרים תורניים והיסטוריים. בין ספריו החשובים, כתב והוציא לאור את "תולדות חכמי ירושלים" – חיבור חשוב המתאר את גדולי התורה שפעלו בירושלים בדורות קודמים. ספר זה משמש עד היום כמקור היסטורי משמעותי על היישוב הישן בארץ ישראל.
מעורבותו בפעילות ציונית:
גם בזמן שהותו בלונדון, הרב פרומקין לא נטש את פעילותו למען ארץ ישראל. הוא היה בקשר עם אנשי תנועת חיבת ציון באנגליה ופעל להעלאת המודעות לחשיבות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. ייתכן שאף סייע בגיוס כספים למען מפעלים חקלאיים בארץ.
חזרתו לירושלים וסוף ימיו
לאחר תקופה בלונדון, חזר פרומקין לירושלים, שם המשיך לפעול עד לפטירתו בשנת 1907.
תקופתו בלונדון הייתה פרק משמעותי בחייו, שבו עסק בהפצת תורה, חיזוק הקהילה היהודית המקומית וכתיבת ספריו החשובים. למרות המרחק הגיאוגרפי, ליבו היה נתון תמיד לארץ ישראל ולבניית היישוב היהודי בה.
נפטר בשנת 1907, כשהוא משאיר אחריו מורשת משמעותית של חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, כתיבה היסטורית חשובה ותרומה לתנועת חיבת ציון.
מורשתו
הרב אריה ליב פרומקין היה דמות יוצאת דופן – רב, היסטוריון, ויזם שהתמסר למען העם היהודי וארץ ישראל. תרומתו לייסוד פתח תקווה השפיעה עמוקות על התפתחות ההתיישבות היהודית בארץ, וכתביו משמשים עד היום מקור חשוב להבנת חיי היישוב הישן וההתפתחות הציונית בארץ ישראל.
צאצאים:
- שרה ריבה [1863 -1957] רעיית חיים צבי צייטלין ילידת רוסיה, נפטרה בהרטפורדשייר, אנגליה
- אלקה [1870 – 1945] רעיית בנימין יהלום. נקברה בהר הזיתים ירושלים
- אהרן שמואל [1874 – 1948] רעייתו ליבי שר, לונדון, אנגליה
- חנה לאה [1874 – 1968], רעיית משה צבי סגל, כפר סבא
- אליהו אפרים [1881 – 1858] רעייתו רחל רדוגובסקי, לונדון, אנגליה
- רחל [1884 – 1954] רעיית זכריה דימסון
