נולד בסובאלק, פולין, כ"ג ניסן תרי"ג (1853), לאביו צבי נחמיה ולאמו גיטל לבית שפירא . קיבל חינוך תורני בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את חיה רחל בת נחום ריבקינד. עסק במסחר-ברזל, היה פעיל בעניני הצבור היהודי בעיר, חובב-ציון נלהב ומפעילי האגודה "בני משה", מיסודו של אחד העם.
בתרמ"ו השתתף עם חובבי ציון בעירו בהתארגנות לשם רכישת קרקע ויסוד מושבה להתנחלותם בארץישראל. אך שני השליחים ששלחו לתור את הארץ ואת התנאים בה חזרו והביאו ידיעות מרפות-ידים על התנאים הקשים בארץ (דחקות, קדרות, שלטון-עריצות של פקידי הבארון, הפקרות ופראות של הילידים). אך ר' יהודה דוד וחבריו לא התיאשו, ובתרמ"ט יסדו מחדש אגודה להתנחלות וזו בחרה בו כשליח-יחיד לנסוע לארץ-ישראל ולקנות קרקע ליסוד מושבה בשביל "חובבי ציון" מסובאלקי.
באדר תרנ"א בא ארצה יחד עם זאב טיומקין , שנתמנה לנהל את פעולות חובבי ציון מרוסיה בארץ, ועם יתר חברי המשלחת של חובבי ציון. והשנה שנת גירוש היהודים ממוסקבה, וביפו התהלכו אז שליחי אגודות מערים שונות שלכולן מטרה אחת: רכישת קרקע להתנחלות בארץ. באותו הזמן גאל יהושע חנקין שטח של שלשים אלף דונם אדמה, שהיה בו מקום לקלוט את המתנחלים מאגודות-ערים שונות ביחד. ר' יהודה דוד הצטרף לשליחי אגודות קובנה וריגה, סיירו יחד את האדמה, קנו נחלאות והשתתפו בכך ביסוד המושבה חדרה.
בסוף תרנ"א חזר לסובאלקי ובראשית תרנ"ב שלח את בנו בכורו נחמן שלמה בן ה-17, לקבל לרשותו את הנחלה ולהכין ולסדר את המשק.
בתרנ"ד בא שנית ארצה לבקר את בנו ואת משקו והביא אתו את בנו הצעיר צבי נחמיה , שהיה אז בן 9, על מנת להשאירו כבר להתחנך בארץ, שכן במהרה בקרוב יעלה אף הוא עצמו עם כל ביתו להשתקע כאן. המצב שראה בחדרה אכולת הקדחת, שכל תושביה גרים ב"חאן", לא הרפה את רוחו. הוא השאיר את בנו הקטן בחדרה וכאן למד באותו חדר שבבנין ה"חאן" ששימש לארבעה שרותים ביחד: בית תפילה, בית-ספר, מרפאה ובית-מרקחת, משרד הועד. בגלל הקדחת שתקפה את הנער הוכרח להחזירו לסובאלקי ובתרנ"ח הגיעתו הבשורה המדכאה על מות בנו בכורו בקדחת, אך כל זה לא רופף את קשריו עם הארץ. בתרס"ז 1907 שלח את בנו השני, צבי נחמיה , חזרה אל הארץ, וזה כבר התאקלם והיה לאחד מראשי המושבה ונשיא התאחדות האיכרים.
הוא ביקר ארבע פעמים בארץ ובקיץ תרע"ד ביקר בפעם הרביעית לשם העברת משפחתו. חזר לסובאלקי לחסל את עסקיו על מנת להתישב על נחלתו בחדרה. והנה פרצה מלחמת-העולם הראשונה וחסמה את דרכו לארץ-ישראל. נפטר בסובאלקי, ו' אייר תרע"ו.
צאצאיו: נחמן שלמה, צבי נחמיה, יעקב.
מקור: דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך2 עמ' 897