דוד נוביק (1862–1925) – חלוץ, נגר ולוחם בפתח תקווה
דוד נוביק נולד בפולין ולמד נגרות לאחר בר המצווה. ב-1878 עלה לארץ ישראל והיה לפועל חקלאי בפתח תקווה. עם נטישת היישוב עבר לעבוד בנגרות במקווה ישראל ובמושבות נוספות. כשפתח תקווה הוקמה מחדש, חזר וסייע בבנייתה, כולל בניית בית הכנסת הגדול.
ב-1895 רכש אדמות במושבה, נטע כרמים וזיתים, והתמקד בחקלאות. שימש כחבר בוועד המושבה ובגופי ניהול שונים.
נשא לאשה את שרה בת יוסף לינקובסקי.
הצטיין בהגנה על היישוב. בשנותיו הראשונות נאבק בשודדים שהתקיפו שיירה שהוביל. במהלך ההתקפה הערבית על פתח תקווה ב-1921, בגיל 60, פעל באומץ להצלת פצועים ולהבאת כוחות סיוע בריטיים.
נפטר בפתח תקווה בשנת 1925.
צאצאים:
- יהודה – חסר מידע
- יוסף [1889 – 1938] רעייתו רחל נוביק (1895 – 1943)
- מרים [1891 – 1967] רעיית אהרן טולצינסקי
- יואב [1893 – 1978] רעייתו פאולינה לזבניק (נישאו 1919)
- משה [1895 -1921] רעיותיו אסתר שוורצנברג, רבקה יוריבוי
- פלטיאל [1897 – ….] רעייתו אסתר ינטא וקסלר. נישאו 1936. הוא עו"ד היא רופאת שיניים
- דבורה [1901 – 1993] רעיית חיים יחיאלי- איכילוב
- הניה […. – 1995] רעיית ישה קרמר
