נולד בליובאוויץ', רוסיה הלבנה, בכ"ז אלול תרי"ז (1857), לאביו ר' משה הלוי. שם המשפחה אשבל נבחר מתוך החומש בעת שגזרה המלכות על היהודים לבחור שמות-משפחה.
למד בישיבה חסידית חב"דית בעירו, בישיבת וולוז'ין והוסמך להוראה. לאחר שנפטרה אשתו הראשונה, עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"ד (1894) והצטרף לכולל חב"ד בירושלים. נשא לאישה את רוחמה רם.
היה מורה ראשון בגדרה, ולאחר מכן לימד בחדרה, ראשון לציון, באר-טוביה, ופתח תקווה. בשנות מלחמת העולם הראשונה לימד בבית הספר של "עזרה" בתל אביב וגורש עם תושבי העיר לחדרה.
בפתח תקווה נטע פרדס בסיוע בנו משה. לעת זקנה התפטר מההוראה והתמסר ללימוד תורה. חיבר שלושה ספרי לימוד והשאיר אחריו כתבים ופירושים על התלמוד.
נפטר בגיל 82, ביום י"ט כסלו תרצ"ט (1938), לאחר שנחבל כשהופל על-ידי ילדים משחקים ברחוב בתל אביב, נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.
צאצאים:
מאשתו הראשונה:
- זיסל
- מטל
- אלי-שמואל אשבל
בני רוחמה:
- ד"ר דב אשבל [1895 – 1989] מטאורולוג באוניברסיטה העברית
- עמינדב [ 1897 -1975] מנהל בחברת הכשרת היישוב
- ד"ר רבקה [1901 – …..] בקטריולוגית
- שלמה [נפטר בילדותו]
- צביה [1904 – 1899] רעיית מנחם כץ גראד, תל אביב או חולון
- משה [1907 – 1997] מנהל חברת "יכין" . נולד בפתח תקווה נקבר בבית עלמין סגולה
