אשת חיל מיוחדת מראשוני המושבה
גולדה נולדה בניקופול פלך. חרסון, (דרום רוסיה), בשנת תרי"ג (1853), לאביה קלמן ליוברסקי. נישאה לדב בן זבולון מילוסלבסקי , סוחר-תבואות, עלתה אתו ארצה בסוף שנת תרמ"ג (1883) ושכרו להם דירה בראשון לציון בביתו של לוי יצחק אייזנברג, אחד מעשרת המייסדים הראשונים ומבוני הבתים הראשונים. אחרי כששה חדשים גברה מחלת לבו של בעלה, שהיה חולה מכבר, והוא נפטר בראשון לציון באמצע שנת תרמ"ד והובל לקבורה בירושלים.
היא נסעה לרוסיה וב-1886 חזרה ארצה עם בתה החורגתה שרה בת בעלה מאשתו הראשונה ונישאה לשלמה יפה, חבר ביל"ו. הם קנו חלקת אדמה מאת ראובן לרר , מיסדה הראשון של נחלת ראובן ("ואדי חנין-"נס ציונה), וזמן-מה התגוררו בצריפים שבפרדס לרר, יחד עם פועלים וקוני-קרקע אחרים. אח"כ יצאו הם ואהרן אייזנברג ואברהם ילבוסקי להרחיב את שטח הבנין והמושב מחוץ לפרדס. היא בנתה לה בית קטן ועל ידו נטעה גן של עצי פרי שונים וכרם גפנים בן 13 דונם. היא עצמה טיפלה בגן ובכרם, בזמיר ובבציר, סחטה בעצמה את היין ושימרה אותו בכדי חרס, כמנהג קדמונים, עד לאחר התסיסה ואח"כ היתה, מעבירתו לבקבוקים, ותמיד היה לה יין ישן וטבעי מתוצרת עצמה לכבד בו את האורחים שסרו אל ביתה, כי נתפרסמה בארץ כאשת-חיל ואכרה למופת. אף הרצל סר לבקר בביתה ובמשקה בעת ביקורו בארץ, ואצל אחת מנכדותיה, בת בתה-חורגתה בתיה, נשמר עד היום מכתב בכתב-ידו של הרצל , ששלח לה בתשובה למכתבה.
היא יסדה בואדי חנין קופת גמילות חסד.
נפטרה בנס-ציונה, ז' תשרי תרס"ז (1906)
