אהרן מרדכי פריימן (דרור) (1846 – 1925)
ממייסדי המושבה ראשון לציון, מנהיג ציבור, סוחר, פובליציסט, מחנך ושופט מקומי.
נולד בוורשה לר' יוסף צבי פריימן – תלמיד חכם שנמשך להשכלה וסוחר בספרים עתיקים, ולשרה (צירקה). רכש ידע נרחב בתנ"ך ובתלמוד בחדרים, והתחנך גם בבית ספר ממשלתי. הושפע במיוחד מכתבי ריה"ל, בעיקר "הכוזרי". למד בבית המדרש לרבנים המשכילי בוורשה, אך משנסגר המוסד השלים את לימודיו בבית ספר למסחר ועבד כפקיד בבית מסחר.
בשנת תרכ"ח (1868) נשא את מרים לבית אנגלשר, הקים בית מסחר והצליח בעסקיו. עלה לארץ ישראל ביוני 1882 (סיוון תרמ"ב), והיה מעשרת המייסדים של המושבה ראשון לציון. אשתו וששת ילדיו הצטרפו אליו בראשית תרמ"ה.
בשנת תרמ"ג 1883 יזם את הקמת מוסד החינוך הראשון במושבה, הקים אוהל לימודים על אדמתו, הביא מלמד מחברון וצירף אליו את השוחט ר' חיים טוביה רפופורט.
בשנים הראשונות לא עסק בפעילות ציבורית, אך בעת הסכסוך החריף עם פקידות הברון (תרמ"ז), היה לדמות מפתח בהתנגדות לאוסוביצקי, מנהל הפקידות, ואף הדף את ניסיונות השכנוע של שמואל הירש וז'מל מברלין לשוב ולציית לפקידים. בעימות מכונן במבואות המושבה, קרא לעברם "שקר! ראשון לציון חיה תחיה קול המון כקול שדי!", הפנה את רסן המרכבה חזרה ליפו וזכה לתשואות התושבים.
על אף שהמרד הסתיים בניצחון הפקידות וחלק ממנהיגי המרד גורשו, פריימן נשאר במושבה, סבל את עול המשטר הפקידותי ותרם לביסוס ניהולה העצמאי של המושבה. במשך 16 שנה היה חבר ועד המושבה, ובארבע קדנציות נבחר לעמוד בראשו (תרנ"ח, תרנ"ט, תרס"א, תר"ע).
במהלך כהונתו הונהגו רישום אזרחי של לידות, נישואין ופטירות, מוסדו גביית מסים ובחירות לוועד לפי פסק הלכה של ר' נפתלי הרץ הלוי, ופורסמה חוקה מודפסת בשם "פינה ויתד". כן נבנתה בריכת המים הראשונה של המושבה.
היה ממייסדי בית הכנסת, בית המדרש, תלמוד תורה, גמילות חסדים ומוסד משפט השלום המקומי, בו שימש כשופט ראשי.
לכבוד 30 שנה להיווסד המושבה ערך את "ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון" – ספר בן שני כרכים הכולל את זיכרונותיו ותולדות המושבה מראשיתה.
נפטר בג' באלול תרפ"ה (1925) בראשון לציון, ונקבר בקבר משפחתו. לזכרו נקרא הרחוב הסמוך לביתו "רחוב דרור".
צאצאים:
- פנינה [1870 – 1955] רעיית שמשון בלקינד, איש ביל"ו
- צפורה [1872 – 1963]רעיית דוד יודילביץ, איש ביל"ו
- שמואל [1874 – 1948] רעייתו חנה טלר
- יעקב [1876 – 1942] רעייתו סוניה בת יוסף יורובסקי, חבר ועד חלוצי יסוד המעלה
- שרה [1878 – 1949] רעיית יצחק גינצבורג
- יואל [1880 – 1944] רעייתו מלכה בת מנדלינו מאיסטנבול
- בת-שבע [1882 – 1961] רעיית שור ואחר כך האדריכל אהרן שוחט
- רחל [1885 – 1949] רעיית אלכסנדר אהרן רטנר
תמונות הצאצאים ותאריכי הלידה מאתר My Heritage