יליד ירושלים, בנם של רבקה ובנימין ביינוש שף, שעלו לארץ מאוקראינה בשנת 1861.
המשפחה התיישבה בירושלים ועם רכישת האדמות בפתח תקוה נשלח לשם אחיו הבכור חיים משה סלור.
קורות חייו המסעירים מפורטים בערכים המובאים למטה בסעיף המקורות.
לכפר סבא הוא הגיע כרופא לא מוסמך וטיפל במתיישבים ובערביי הכפרים הסמוכים. היה מעורב בטיפול במגורשי תל אביב בגירוש של 1917. הבריטים דרשו ממנו תעודה של לימודי רפואה ולפיכך נסע שוב לאירופה להשלמה של לימודי הרפואה. הוא היה בן 51 כשחזר לספסל הלימודים.
צאצאים:
פטימה [נולדה 1899] – ביתו מנישואיו הראשונים במרוקו לאשה מוסלמית
בני אשתו השניה אסתר אתל דינוביץ, נולדו בפתח תקוה (נפטרה בשנת 1914)
- בנימין [1902 – 1980] רעייתו רות, גרו בפריז
- משה [1907 – 1996] רעייתו בת שבע פכט
- יצחק [ 1909 -1963] רעייתו חיה דינה יעקבסון
בני שושנה סלור [1893- 1969] שושנה היתה אחיינית של אריה צבי, בתו של אחיו חנוך סלור
- מנחם [1916 – 1987] רעייתו אביבה פוגל. חברי קיבוץ בית השיטה. ילדיהם חנוך, רחל ויפה
- פדות [1921 – 2013] רעיית הרברט רותם
- אפרים [1923 – 2016] רעייתו שלומית זכרין. אפרים היה אגרונום ומומחה בגידול עצי פרי טרופיים
- יחיאל [1928 – 1946] נפל בליל פיצוץ הגשרים בגשר הזיו.
