מנחם מנדל נחומובסקי (1862, תרכ"ב – 30 באוגוסט 1902, כ"ה באב תרס"ב) היה מראשוני המתיישבים וממייסדי המושבה חדרה, פעיל ציוני וחבר אגודת "נס ציונה", ומוכתר המושבה הראשון.

נחומובסקי נולד בעיר סובאלק שבפולין לר' מאיר הלוי. בצעירותו קיבל חינוך תורני ב"חדרים" לצד חינוך כללי. בהמשך למד בישיבת וולוז'ין, שבה הצטיין בלימודיו והיה מעורב בפעילות ציונית במסגרת אגודת "נס ציונה" שפעלה בין תלמידי הישיבה.

לאחר נישואיו לחיה רחל, בתו של ר' מתתיהו קוטלר מסלובודקה, עבר לקובנה. שם הקים סניף מקומי של אגודת "נס ציונה" וכיהן כחבר הועד הפועל שלה. בנוסף, הצטרף יחד עם חותנתו ל"אגודת קובנה" — התארגנות של רוכשי אדמות שנועדה להקים יישוב חקלאי בארץ ישראל.

העלייה וההתנחלות בחדרה

בחודש סיון תר"ן (1890) עלה נחומובסקי לארץ ישראל עם אשתו וחותנתו. בעוד בני משפחתו נותרו זמנית בראשון לציון, עלה הוא כנציג אגודת קובנה לאדמות חדרה כדי להשתתף בהקמת המושבה מראשיתה.

בשנותיה הראשונות של המושבה חיה הקבוצה בתנאים קשים במבנה ה"חאן". נחומובסקי התמודד עם עבודת כפיים מפרכת ומחלות קשות, ובעיקר מחלת הקדחת (מלאריה) שהכתה במתיישבים. במהלך תקופה זו נבחר לכהן כמוכתר המושבה, ותפקידו כלל ייצוג הרשות המקומית מול השלטון העות'מאני והמודיר ששכן בקיסריה.

לאחר שבנה את ביתו במושבה, העביר אליו את אשתו מיפו. המשפחה חוותה טרגדיה קשה כאשר ילדיהם נפגעו בזה אחר זה מהקדחת הצהובה ונקברו במושבה; רק בנם, מתתיהו, שרד.

נחומובסקי המשיך לעבוד ולנהל את חיה הצבוריים של המושבה עד שהכריעה אותו המחלה. הוא הועבר לבית החולים בזכרון יעקב, שם נפטר ב-30 באוגוסט 1902 (כ"ה באב תרס"ב).

חיה רחל נחומובסקי-מילנר

נולדה בסלובודקה, ליד קובנה, ליטא, בשנת תרל"ב (1872), לאביה ר' מתתיהו קוטלר , תלמיד חכם מפורסם וסוחר גדול.

בת 18 נישאה למנחם מנדל נחומובסקי, מטובי תלמידי ישיבת וולוזין, מפעילי האגודה "נס ציונה" של בחורי הישיבה, שהצטרף ל"אגודת קובנה" של רוכשי אדמה להתנחלות במושבה חדרה שעמדה להוסד ביזמת יהושע חנקין ואחרים ונבחר לנציג החברה בבנין המושבה. בסיון תר"ן, ששה שבועות אחרי חתונתה, עלתה ארצה עם בעלה ועם אמה. הן התיישבו זמנית בראשון לציון, ואח"כ, משטעמו שם את הקדחת, עברו ליפו, והוא עלה מיד לחדרה ועמל בהכשרת הקרקע ובבנין, ואחרי שבנה את ביתו באה גם היא אליו. עזרה לו כעבודת המשק ובפעולתו כמוכתר המושבה. שלש בנותיה הקטנות נפטרו מקדחת, באשה, נחמה וליבה. בשנת תרס"ב הפילה הקדחת גם את בעלה, שנפטר בבית-החולים בזכרון יעקב, והיא המשיכה לנהל את המשק ואת פעולות החסד שעסקה בהן.

בתר"ע (1910) נישאה לסוחר והעסקן היפואי נח מילנר בן ר' שלמה הכהן מילנר , חלוץ תעשית הטחינה בארץ ובונה שכונת "בתי מילנר" בירושלים. (נפטר בת"א, ו' ניסן תרצ"ז 1937, והובא לקבורה בחדרה).

השתתפה עם רחל בוטקובסקי, חיה בשה רוטמן וגב' ד"ר רפפורט בייסוד אגודת עזרת נשים בחדרה למתן עזרה ליולדות, הכנסת אורחים, חנות הספקה למתישבים עולי תימן בשכונת נחליאל, וכן בגמילות חסדים ולינת הצדק (עזרה לחולים). בביתה ביקרו עסקני חובבי ציון מחו"ל וראשי הישוב והציונות וגם עוברי אורח נצרכים קיבלו בו מאכל ומקום ללון.

ביובל החמשים לייסוד המושבה חדרה נתכבדה לספר ברדיו ירושלים זכרונות מימים ראשונים.

נפטרה בתל-אביב, ה' טבת תש"ח (18.12.47) ונקברה בחדרה.

צאצאיה שנשארו בחיים:

מבעלה הראשון ד"ר מתתיהו נחומי [1895 – 1961] עיתונאי ופעיל ציבור

מבעלה השני – שרה אשת יחיאל נוביקוב