מבין מייסדי מטולה היה יהושע פאליק בלסקי. נולד ב1873. עלה ארצה ב1896 יחד עם אמו.
נכדו נקרא ביאליק, על שמו של נחמן ביאליק שהיה חברו הטוב.
בתקופת המנדט הבריטי היחסים בין אנשי מטולה ושכניהם מהכפרים הלבנוניים היו טובים. תושבים מהכפרים הלבנוניים עזרו לאיכרים ממטולה לעבד את אדמותיהם ובגידול בעלי חיים. הם אף סייעו לכוחות הביטחון באותה תקופה.
מטולה שימשה תחנת גבול בין האזור הצרפתי בלבנון לבין שטחי המנדט בארץ-ישראל. גבול בלתי נראה זה עבר בלב המושבה, אך פרט לחובת תשלום מס על הסחורות שהועברו מצד לצד היה מעבר האנשים חופשי.
תנועת האנשים ומעבר הסחורות במטולה העלו את הצורך בקיום בתי אוכל ומנוחה לרשות העוברים והשבים בנקודת המעבר. במועד לא ידוע החלו הסוחרים, אשר פקדו את מטולה בקביעות, להשתכן בבית משפחת בלסקי ובבתי שכניה.
כאשר החלו להגיע הנופשים ממרכז הארץ, היו הוריו של ביאליק, ה“עשירים בניסיון מלונאי“, בין הראשונים שהשכירו חדרים לקייטנים. השכרת החדרים היתה הבסיס למלון חרמון, שברבות השנים יהיה למלון ארזים במטולה הרחוקה.
נחום בלסקי נולד בשנת 1907, במטולה ליהושע פאליק בלסקי וללאה בלסקי לבית אפשטיין.
נחום נישא לרחל בלסקי לבית סנדלר. רחל נולדה בשנת 1913, במטולה.
בראשית שנות השלושים הקים נחום בלסקי, בנו של פאליק, יחד עם אישתו רחל את מלון חרמון בעל עשרה חדרים, שבימים ההם נחשב למלון גדול, וניהל אותו עם אחיו אליאב. אך לא רק באירוח התעסקה משפחת בלסקי; בני המשפחה רקמו יחסי מסחר הדוקים עם סוחרים גדולים מסוריה ולבנון ועם קצינים נוצרים מלבנון.
יחסים מיוחדים אלה סייעו רבות לעיסוקם האחר והפחות ידוע של בני המשפחה: פעילותם בהגנה! מלונם של הבלסקים – שהיה גם ביתם – נהיה מרכז פעילות מודיעינית של אנשי היישוב, ושימש כמקום מפגש קבוע בין אנשי ההגנה והסוכנות היהודית לבין השלטון והמטכ"ל הלבנוני.
במלון חרמון נוהלו דיונים על רכישת אלפי דונמים של אדמה מידי ערבים עבור קרן קימת לישראל, בהן אדמות עמק החולה. יתרה מכך; הודות לקשריהם הטובים של הבלסקים עם קצינים בריטים בכירים, שהיו אורחים קבועים במלון, התבצעו בו לא מעט רכישות של מכשירי קשר ונשק עבור ההגנה. בכך לא תמה פעילותם הציונית של הבלסקים ומלונם: מלון חרמון נהיה תחנה קבועה בדרכם של העולים ה"בלתי לגאליים", אשר הגיעו לארץ דרך סוריה ולבנון אחרי מסעות ארוכים ומפרכים.
קורותיו ה"צבאיות" של מלון ארזים לא הסתיימו עם הקמת המדינה. עם בניית הגדר הטובה בראשית שנות השמונים החל מייג‘ור חדאד – אז מפקדו של צבא דרום לבנון – לבקר באופן קבוע במלון הן למטרות ביטחוניות הן למטרות מרגוע. העניין החריג בכך הוא, שבימי מבצע "ליטאני" שכן החמ"ל של המייג‘ור במלון, שאז כבר נוהל בידי נינו של המייסד.
בשנות החמישים הונהג משטר הצנע בארץ. כמה מוצרים ניתנו לרכישה בהקצבה בלבד, והשוק השחור של מזון טרי חגג. לנופשים שהגיעו למטולה כדי להתענג על שפע המזון הכפרי הטעים והטרי חיכה מלון ארזים מורחב ומתופעל טוב יותר. על תקופה זו בקורות המלון מספר ביאליק: "…בערבי קיץ הופיעו בחצר המלון שלנו מיטב האומנים בארץ. אפילו בתל אביב לא היה בידור כזה, היו מקרים ששתי תזמורות ניגנו בו זמנית בפינות שונות של החצר הגדולה…".
כאז ניצב המלון היום במקומו המקורי, ברחובה הראשי של המושבה – רחוב הראשונים. ההבדל היחיד הוא, שעקב הרחבותיו במשך השנים נמצאים שבעים החדרים והסוויטות המשפחתיות בשני מבנים משני צדדיו של הרחוב.
כתבה רבקה בק, פורסם בקבוצת פייסבוק מצדיעים לחלוצי הגליל והעמק והישוב הישן -כל עוד מישהו זוכר אותנו, אנחנו חיים בתאריך 16 ביולי 2021