מקבוצת המייסדים הראשונים
מיכל ליב כץ (1846–1922), שנולד בהונגריה כמיכל ליב זאנגר, שילב בחייו השכלה תורנית רחבה עם כוח פיזי ואומץ לב יוצאי דופן. למרות הזדמנות להגר לארצות הברית ולהפוך ליורש עשיר, התעקש לעלות לארץ ישראל ב-1866. כבר בדרכו אל החוף ביפו הפגין את נחישותו כשחטף משוט מספנים ערבים שניסו לסחוט את הנוסעים, והכניע אותם. בירושלים נקלט בכולל הונגריה, עיברת את שמו לכץ, ונישא בשנית לפראדל וייסנשטרן.
כץ התפרסם כמי שאינו חושש מאיש: בעיר העתיקה חילץ אשה יהודייה מידי שלושה חיילים עות'מאנים שהציקו לה, תוך שהוא מכה אותם נמרצות. אירוע זה קשר אותו ברעות אמיצה עם יהושע שטמפפר, שהצטרף לעזרתו בתיגרה. הודות לבקיאותו בשפה ובמנהגים הערביים, רכש כץ מעמד מכובד בקרב נכבדי האזור, והיה היהודי הראשון שחכר מהשלטון הטורקי את מס הדרכים הרשמי.
פרק ההתיישבות בפתח תקווה והגנתה
שותפותו של כץ עם יהושע שטםפר הובילה אותו להיות אחד מעמודי התווך בהקמת המושבה פתח תקווה. ביום י"ב באלול תרל"ח (1878) נמנה כץ עם קבוצת המייסדים הראשונה (לצד דוד גוטמן, יואל משה סלומון, אליעזר ראב ואחרים) שיצאה אל השטח. הוא קיבל על עצמו את ניהול המשק החקלאי בראשיתו והיה שותף מרכזי בהנחת היסודות למערך השמירה והביטחון של המושבה.
נחישותו הגופנית הועמדה למבחן דרמטי בחורף תרל"ט, כאשר חזר מקלקיליה עם תבואה שרכש לעונת הזריעה. כץ הותקף ונפצע על ידי אנשי הכפר הערבי טיאן, והיה לפצוע הראשון של המושבה. בזכות נתינותו האוסטרית, התקרית עוררה סערה דיפלומטית והתערבות ישירה של הקונסולים ביפו ובירושלים. המשפט הממשלתי שניהל אילץ לבסוף את התוקפים להשלים עם קיומה של המושבה ולהכיר בריבונותה.
כישוריו כבורר וקשריו הענפים הפכו אותו לאדריכל גאולת קרקעות בקנה מידה ארצי. הוא תיווך בסכסוכי גבולות של פתח תקווה (כמו מול כפר יהודייה ואדמת פג'ה), סייע ברכישת הקרקעות לראשון לציון, נס ציונה, גדרה וסג'רה, ואף רכש את השטח שעליו הוקמה לימים תל אביב ("אחוזת בית"). כץ יזם פרויקטים תעשייתיים (כמו טחנת הקיטור הראשונה בירושלים) והשתתף במשלחות חקר רשמיות. למרות עסקאות המיליונים שניהל, חי בצניעות ונפטר בירושלים מבלי שצבר רכוש אישי, מתוך מסירות מוחלטת לבניין הארץ.
משפחה
בירושלים נשא לאשה את רבקה בת הרב משה נחמיה כהנוב. בתם שרה ראשקה נולדה בשנת 1873, והאם מתה בלידה. בשנת 1875 נשא את פראדל (פאני) בת הדיין יהודה ליב וייסנשטרן (ממשפחת דוד מאיר גוטמן , ממיסדי פתח תקוה). לזוג נולדו שלושה בנים וארבע בנות.
צאצאים:
- ראשקה שרה [1873 – 1943] רעיית מרדכי וייסנשטרן. בת רבקה כהנוב
- טוביה גדליה [1877 – 1947] רעייתו טויבא דבורה שפיגל
- אברהם אבא [….-…..]
- אסתר מלכה [1879 – 1964] רעיית ישראל חיים עץ-הדר (שיינבאום)
- משה [1884 – 1976] רעייתו חנה אוירבך. מחנך בלשן וחוקר
- נחמה [1893 – 1971] רעיית יצחק גלויבמן
- רחל [1894 – 1975] רעיית מרדכי גלויבמן. פתח תקוה
- מרים [1899 – 1974] רעיית שלמה ראם
שמות הצאצאים, התמונות ותאריכי הלידה מאתר My Heritage
