יונה דינוביץ (1870–1953) היה חלוץ, חקלאי, שומר ועסקן ציבור מראשוני פתח תקווה.
נולד בביאליסטוק בשנת תר"ל (1870) לאביו מרדכי ולאמו שרה גוטה. בילדותו עלה לארץ ישראל עם משפחתו, כחלק מקבוצת 11 משפחות שהשתייכו לגל העלייה של ראשית ההתיישבות היהודית בפתח תקווה. בשל הקדחת ששררה אז באזור, התיישבה המשפחה תחילה ביהודיה. יונה הצעיר סייע בעבודת האדמה וגידול הבקר.
בשנת תרנ"ד 1894 נישא ללאה בת ברוך יפה. דינוביץ היה מעורב בהגנת המושבה פתח תקווה: השתתף בהדיפת מתנפלים, רדף אחרי שודדים, וסייע בגילוי רוצחים. פעל בשיתוף פעולה עם שומרים ידועים, בהם סנדר חדד ואברהם שפירא. בשל פעולותיו זכה לאהדה בקרב היהודים ולהכרה גם מצד גורמים ערביים. הוא שימש כשומר ראשו של הברון רוטשילד בביקוריו בארץ.
דינוביץ הקדיש עצמו לפיתוח משקו החקלאי ונטיעת כרמים ופרדסים. רכש אדמה גם בכפר סבא והיה חבר בוועד המושבה בתקופת ראשיתו של היישוב. במשך כעשור כיהן כחבר ועדת המשפטים של פתח תקווה. במהלך מלחמת העולם הראשונה השתמש בקשריו עם השלטון הטורקי כדי להגן על יהודים מגירוש וגיוס כפוי לצבא ולפלוגות העבודה.
בנו, צבי אריה, פעל לצידו וסייע ליהודים להשתחרר משירות צבאי. בתקופת מאורעות תרפ"א היה מעורב בהגנה על כפר סבא ועין חי.
דינוביץ הותיר אחריו שמונה ילדים, בהם אנשי ציבור, עורכי דין וחקלאים. פועלו התבטא בשילוב של עמל יומיומי, הגנה פיזית ופעילות ציבורית, והוא היה דמות מרכזית בבניית ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל בראשיתה.
צאצאים:
- אריה צבי [1895 – 1970] רעייתו מרים פרנקל
- צפורה [1901 – 1968] רעיית עורך הדין אלימלך ליפשיץ (מחיפה)
- שולמית […. – ….] רעיית דב הריס
- חיים זלמן [1907 – 1979]
- מנחם מנדל [1907 – 1989]
- אהרן [1909 – 2001] רעייתו מירה
- שרה [1912 – 1993] רעיית אהרן אברהמ'ס מפורת אליזבת, דרום אפריקה
- אסתר 1913 – 1990] רעיית עמנואל נדל
