אורלנסקי אהרון ורבקה פייגה

הרב הראשון של פתח תקוה.

נולד בביאליסטוק, עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ג, 1883, עם קבוצה מבני עירו שהסתייעה באברהם קופלמן. גם את חלקתו במושבה רכש באמצעות קופלמן. חמש שנים גר ביהוד, ומאז היה ביתו בצומת הרחובות הראשונים של פתח תקוה. סמוך לבואו החליטו בני עירו, הביאליסטוקים, למנותו לרב המושבה, גם בזכות "מכתב הסכמה" מהרב שמחה הכהן.

אורלנסקי כיהן בתפקיד במשך 27 שנים עד מותו. לא היסס להמריץ את בני המושבה לרכב בשבת כדי לבוא לעזרת תושבי כפר סבא שהותקפו. היה עליו לברר ולפסוק הלכה למעשה גם במצוות התלויות בארץ (ביחוד בשאלת עבודת האדמה בשמיטה, בה השקיע עבודה תורנית רבה בחליפת מכתבים עם גדולי הרבנים בירושלים ובחוץ-לארץ), בשיפוט בענייני קרקעות ובדיני אישות וממונות לפי דיני ישראל, כי בכל העניינים פנו התושבים אל הרב, מבלי לתת לערכאות דריסת-רגל בשיפוט בין יהודים ליהודים, וכן בהנהגה כללית ובהשפעה ציבורית.

ייסד בפתח תקווה קופת גמ"ח בשם "זיכרון מרדכי" (ע"ש הרב מרדכי גימפל יפה), שהתפתחה ונעשתה אחד ממוסדות החסד החשובים במקום.

נקבר בחלקת הראשונים בבית הקברות סגולה בפתח תקווה. על שמו רחוב בפתח תקווה.

הרב אורלנסקי נפטר בי"ח חשוון התרע"א.

בנו הבכור, הרב אברהם יעקב אורלנסקי היה רבה הראשי של זכרון יעקב, הוציא לאור את הספר תקוות אהרן הכולל שאלות ותשובות בדיני-תורה שהובאו לפני אביו. הוא נרצח בחברון במאורעות תרפ"ט.

צאצאים:

• אברהם יעקב [1929-1879]
• אריה לייב [1954-1881]

_{פתח תקוה מדריך הרחובות, הוצאת עיריית פתח תקוה 2009, עמ' 25}

_{דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך א (1947) עמ' 185}