אוסוביצקי יהושע

שנותיו המוקדמות ותחילת דרכו

יהושע אוסוביצקי נולד בקייב בשנת תרי"ח (1858) לאביו, הרב שמחה בונים. בנעוריו רכש השכלה עברית וכללית, ולמד בעיקר צרפתית — ידיעה ששימשה אותו בהמשך חייו. בעקבות פרעות 1881 בדרום רוסיה נמלט לברודי שבגליציה, שם פגש את קרל נטר, נציג "כל ישראל חברים" (אליאנס), שחיפש מתווך דובר צרפתית ועברית. נטר התרשם ממנו והזמין אותו להצטרף לצוות ההוראה בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל" בארץ ישראל.

ראשון לציון – מן התקווה לאכזבה

ב"מקוה ישראל" פגש אוסוביצקי את הביל"ויים, התיידד עמם וניסה לגשר בינם לבין מנהל המקום, הירש. בהמשך מונה לפקיד הראשי של המושבה ראשון לציון מטעם הברון רוטשילד. האיכרים קיבלו את מינויו בשמחה, אך במהרה התאכזבו ממדיניותו הנוקשה. כשבאו להתלונן על קשיים, עודדם לעזוב את הארץ, והדבר גרם לנטישת מתיישבים אחדים.

עם זאת, בתקופתו נעשו צעדים חשובים: יזם נטיעת גפנים בהיקף גדול, הרחיב את שטח המושבה, והשיג היתרים ממשלתיים לבניית בתים. אוסוביצקי אף סייע בפתרון סכסוך קרקעי בפתח תקווה ובהעברת אדמות לגדרה, שעליהן הוקמה לימים באר טוביה.

פעילותו בגליל ובצפון הארץ

לאחר סכסוך עם האיכרים נאלץ לעזוב את ראשון לציון ועבר למתולה, שם הציל את אדמות המושבה מידי הדרוזים ומנע את חורבנה. הוא מונה לפקיד הראשי של מושבות הגליל העליון, קידם את התיישבות הגליל ויזם רכישת קרקעות גם בעבר הירדן המזרחי בעצת הברון רוטשילד.

שנותיו האחרונות ופטירתו

בהמשך הועבר לביירות כדי לנהל משא ומתן עם השלטון הטורקי בענייני קרקעות. לאחר שהמושבות עברו לניהול יק"א (1900), עזב את הארץ, השתקע בפריז, וייסד שם בית חרושת לתקליטים קולנועיים.
אוסוביצקי נפטר בפריז בשנת 1929, כשהוא נזכר כאחד מהפקידים המסורים למפעל ההתיישבות הציוני בראשית דרכו.

__________________________________

מקורות: