שלמה כהן-ויסברג (1866 – 1 באוקטובר 1947) היה מראשוני המתיישבים במושבה מזכרת בתיה (עקרון), חקלאי, יזם, חבר ועד המושבה ומוכתר המושבה.
ביוגרפיה
כהן-ויסברג נולד בשנת תרב"ו (1866) בעיר יאסי שבחבל בסרביה (כיום ברומניה), לאביו משה אהרן כהן. בילדותו קיבל חינוך מסורתי ב"חדר", ובהמשך למד שפות זרות באופן עצמאי, בהן השפה הצרפתית, שבה שלט היטב.
בשנת תרמ"ד (1884) עלה לארץ ישראל. לאחר ייסוד המושבה מזכרת בתיה (שנקראה אז עקרון) באותה שנה, היה מראשוני המצטרפים לאחת עשרה המשפחות המייסדות של המושבה.
כהן-ויסברג עסק בחקלאות, וכן היה יזם מקומי: הוא ניהל במשך שנים רבות סוכנות של חברת "ואקום" לשיווק נפט רוסי, והקים את טחנת הקמח הראשונה במושבה ובסביבתה.
בעקבות טיפול רפואי כושל איבד את מאור עיניו והתעוור. בעקבות עיוורונו עול פרנסת המשפחה וגידול שבעת ילדיהם עבר לרעייתו, אשר מכרה את טחנת הקמח ופתחה תחתיה חנות מכולת ואטליז.
כהן-ויסברג נפטר בעקרון בי"ז בתשרי תש"ח, 1 באוקטובר 1947.
פעילות ציבורית
במשך שנים רבות כיהן כהן-ויסברג כחבר ועד המושבה מזכרת בתיה, ובהמשך מונה למוכתר המושבה. בתפקידו זה פעל רבות להגנת המושבה ולביסוס היחסים והביטחון מול השכנים הערבים באזור.
משפחה
כהן-ויסברג נשא לאישה את חנה לבית גוטמן (ילידת סקולן, בסרביה), שעלתה לארץ ישראל בגיל 16.
חנה הייתה פעילה ציבורית בולטת במושבה ובסביבתה: היא נמנתה עם מייסדות סניף ויצו המקומי (לצד הרבנית הינדה אוסטרובסקי-המאירי), ועסקה רבות בפעילויות חסד, עזרה לזולת, "לינת צדק" וביקור חולים. בזכות ישרותה ומרצה זכתה להערכה רבה גם בקרב התושבים הערבים במחוז, שכינו אותה "אל-מסקוביה" ונהגו להפקיד אצלה חפצי ערך ותכשיטים למשמרת.
חנה הלכה לעולמה בעקרון ב-26 בינואר 1936 (ב' בשבט תרצ"ו). בני הזוג גידלו שבעה ילדים.
צאצאים:
- פנחס לייב [1892 – 1963] קברו בפתח תקוה
- משה אהרן [1898 – 1969] רעייתו שרה מופלג, קברו בחיפה
- חיה רחל [1900 – 1977] רעיית יצחק אבי-משה (רבר), קברה ברחובות
- ברוך צבי [1901 – 1987] קברו בשפיים
- שמואל לבנון [1903 – 1973] רעייתו שושנה צ'רקוב, קברו בקריית שאול, תל אביב
- חוה [1905 – 1982] רעיית יהודה אלבנאי (ניפלוטקי)
- מרדכי
המידע על הצאצאים וחלק מהתמונות מאתר My Heritage
