מהעולים הראשונים של 1882 [סמסונוב עמוד 499]
נבחר לועד המושבה הראשון בשנת 1899
שמו מופיע ברשימת "הנציבים בקודש" (אגודת צדקה במושבה) בשנת תרנ"ב 1892
אצל סמסונוב (עמ' 20) בפרק הראשון נזכר השם וינטרוב כחלק ממשלחת שקיבלה את פניו של אליפנט בביקורו ברומניה: "אוליפנט הודה לחברי המשלחת על דבריהם המעודדים. אחרי הברכות שוחח אתם אוליפנט באריכות. בימי שהותו בבוקרשט בקרוהו בביתו אנשים רבים ושוחחו עמו על שאלות ההגירה. ואף כאשר עזב את העיר לותה אותו משלחת, שחבריה היו: לואיס הירש, נ. וינברג ונ. וינטרוב. המשלחת מסרה לידו אגד פרחים בשביל אשתו. השם פרטי מתחיל באות נ' ואינו תואם לנזכרים
בעמ' 28 מתוארות התרומות לועד העלייה מערי רומניה השונות בשנת תרמ"ב (1882) מוזכר וינטרוב מבראילא: "בשבוע שעבר התחייב מר וינטרוב לשלם לוועד המקומי 5 בניס מכל עגלת תבואה. הוא כבר שלם 5 לי ו-55 סנטים מס של 111 עגלות״.
בסיום הספר של סמסונוב (עמ' 500) נזכר וינטרויב כאחד מאלו ש"עזבו את המושבה מחמת המציק: הפקידות, המרידות, או משום סיבות אחרות". ואכן חסר מידע אודות חייו, והסתלקותו.
צאצאים: (מידע חסר ולא ודאי)
- משה רעייתו בטי שטרנברג (מופיע בתמונת צעירי המושבה משנת 1896, ובשנת 1900 מופיע בספר רישום הלידות שנולד לו בן) היגרו למלבורן אוסטרליה
- אברהם (מופיע ברשימת הבוחרים לועד המושבה בשנת 1923, אח או בן של משה)
