נולד בעיירה יצקה ע"י הומל (רוסיה), ט' תשרי תרמ"ג (סוף 1882). לאביו שניאור זלמן ולאמו פייגה צפורה בת אהרן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה, בי"ס עממי יהודי. בעירו עסק במסחר.
היה מהחברים הראשונים של פועלי ציון ברוסיה.
בשנת 1903 עלה לארץ יחד עם עשרת חברי "קבוצת הומל".
עבד כפועל בתיקוני הדרכים שיתאימו למעבר עגלות בין המושבות.
שנה אחרי הגיעו לארץ קיבל את הנתינות התורכית, ובתור נתין תורבי נתמנה למוכתר המושבה אלניה בגליל התחתון.
היה ממיסדי "החקלאית" והופיע כאחראי כלפי השלטון התורכי בראשיתם של הישובים – מרחביה ותל-עדשים, וניהל עם הממשלה משא ומתן בכל הקשור למושבות הגליל התחתון.
היה פעיל בהתאחדות איכרי הגליל התחתון מראשיתה.
במלחמת העולם הראשונה (1914-17) היה מגוייס לצבא התורכי. היה אסיר בכלא תורכי בנצרת.
בשנת 1925 נשא לאשה את לאה בת ירחמיאל הלפרין מזכרון יעקב .
חקלאי במושבתו אילניה (סג'רה), יו"ר ועד המושבה, חבר המועצה האזורית, גליל תחתון, חבר בהנהלת התאחדות האיכרים של הגליל התחתון.
בשנת 1920-45 עסק ברכישת קרקעות עבור חברת פיק"א, ואחר כך עבור הקרן הקיימת. טיפל באריסים של השטחים שנגאלו : כפר קיש, שרונה, שדמות דבורה, בית קשת, שדה-אילן ועוד.
כל השנים חבר ההגנה. פעיל בקשרי מודיעין עם האוכלוסייה הערבית.
היה חבר בחבר השופטים הראשון של בית משפט השלום בטבריה.
בנותיהם:
- רוחמה (2017-1926) אשת משה פולטהיים (שדה אילן) בנם אבנר פולטהיים (1973-1954) נפל ברמת הגולן במלחמת יום כיפור
- רבקה (1929 – 2010) אשת אליעזר יאיר נסל
- שולמית (1932 – 2017) אשת ישראל שני (קרית מוצקין).
