היה משליחי "אגודת האלף" לרכישת אדמות עין זיתים.
היה מיוזמי ההקמה של הספריה הלאומית בירושלים.
בשנת 1898 היה בין חברי הועד הפועל של הקונגרס הציוני השני בבאזל.
סירקין היה ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל. בראשית 1891 הגיע לארץ ישראל יחד עם שני חבריו מראשי אגודת "דורשי ציון" (המכונה גם "אגודת האלף") ממינסק לצורך הקמת התיישבות חקלאית בארץ ישראל. הם פנו לפקידי הברון רוטשילד ובהם אל יהושע אוסוביצקי. אוסוביצקי הציע את אדמות ביריה ועין זיתים. אנשי אגודת "דורשי ציון" רכשו מידיו של אוסוביצקי 5,600 דונם קרקע בעין זיתון ובביריה. האוכלוסייה הערבית השכנה החלה מעלה תביעות על פיהן אוסוביצקי לא רכש את כל האדמות שהוא מכר לאגודה אלא רק מקצתן והגישו תביעה לבית הדין העות'מאני שאף הוציא צו האוסר על המשך העבודות במקום. אוסוביצקי פעל בביירות לביטול הגזירה וסירקין יצא בטענות קשות מאוד כנגדו. סירקין נסע לפריז וקיבל את תמיכת הברון באגודה.
הריחוק של אנשי "אגודת האלף" שנשארו במינסק לא אִפשר ניהול של המקום. סירקין, יושב ראש האגודה, היה עסוק בפעילות ציבורית מקיפה ובעסקיו הפרטיים ולא היווה מנהיגות מקומית ראויה בפיתוח המושבה. באוגוסט 1894 פוטרו כל הפועלים השכירים וחמישה עשר הפקידים שניהלו את המקום חזרו לרוסיה.
בשנת 1894 יזם את הקמת הספרייה הלאומית בירושלים, על בסיס מדרש אברבנאל שהייתה רק ספרייה ירושלמית. הוא ביקר בירושלים וכינס את חברי "ועד בית הספרים" וכן את בן יהודה ומשכילים אחדים מתושבי העיר. הוא ישב בראש הישיבה, שהתקיימה בח' בסיוון תרנ"ד. סירקין רכש ספריות שלמות בחו"ל כדי להעבירן לארץ ישראל.
להרחבה ראו כאן
