חיותמן יצחק וחיה גיטל

נולד בשנת 1867 בעיירה פרילוקי שבמחוז צ'רניהיב באוקראינה (אז באימפריה הרוסית) למשפחה חסידית מיוחסת. בבית אביו ר' ישראל היו נאספים חסידים ומספרים בשבחי צדיקים ובשבחי ארץ ישראל. יצחק הצעיר, שספג אווירה זו החליט לעלות לארץ ישראל בהקדם האפשרי. כאשר היה בר מצווה עברה המשפחה לעיר קישינב, שם התוודע חיותמן לרעיון חיבת ציון ולסניף חובבי ציון בעיר, שהוקם על ידי מאיר דיזנגוף. במקביל למד בישיבה בעיר.

חיותמן נשא לאשה את חיה גיטל לבית לרמן ופתח בית מסחר. עם זאת, ראה את עתידו רק בארץ ישראל, ועל כן עלה אליה בשנת 1890 בגפו; אשתו נותרה בבית אביה עד שיצחק יתבסס בארץ. תחילה טייל בירושלים, בחברון וביריחו, ולאחר מכן ביקש להתקבל כפועל חקלאי בראשון לציון.

לפי סיפורו של נכדו, האדריכל יצחק חיות-מן, יצא חיותמן באותה תקופה לכיוון עבר הירדן המזרחי והתכוון להגיע עד מכה, בתקווה למצוא שם את עשרת השבטים האבודים ולהעלותם לארץ ישראל; באזור חג'אז שכנעו אותו בדואים מקומיים כי ייסוב על עקביו.

שנותיו הראשונות בארץ

לאחר כישלונו לקבל עבודה מסודרת בראשון לציון, עבר חיותמן לרחובות, והיה מבין מארגני "אגודת העשרות" ("אגודת אחים"), שנוסדה ב-1891 במתכונת אגודת סתרים בהשראת אגודת "בני משה". לאגודה היו שתי מטרות: האחת – אחווה בין החברים, שהתבטאה בעזרה הדדית, בקיום מטבח ומכבסה משותפים ובקופה משותפת; והשנייה – הגנה, שמירה וארגון צבאי ב"עשרות", כלומר במסגרות של עשרה פועלים כל אחת לשם הגנה עצמית. בהתארגנות זו שימש חיותמן "שר חמישים". האגודה התכוונה להתיישב בוואדי חנין (נס ציונה), אך התפוררה כעבור שנה. עם חברי האגודה נמנו בנוסף לחיותמן גם נח שפירא ('ברנש'), אפרים חרל"פ, ישראל בלקינד ומיכאל הלפרן. לאחר מכן עבר חיותמן לחדרה ולקה בקדחת. לפי עצת הרופא הלל יפה הסכים לעזוב את חדרה ולעבור לזכרון יעקב.

באותה תקופה הגיע מאיר דיזנגוף לנהל את בית החרושת לזכוכית בטנטורה מטעם אדמונד רוטשילד, והציע ליצחק חיותמן להצטרף אליו יחד עם אשתו וילדיו, ולשמש כסגנו. בקיץ 1894 חלתה אשתו בקדחת והתעוורה, ובני הזוג עברו להתגורר בבית משפחת אהרנסון בזכרון יעקב.

ימיו במטולה

ב-1896 עבר לגליל עם הגרעין המייסד של המושבה מטולה, שם הקים משק פרטי, שימש כראש ועד האיכרים וסייע למתיישבים בהלוואות וברכישת קרקעות. תנאי המחיה במטולה היו קשים ביותר לאשתו ולילדיהם (זכריה, בן ציון, זרובבל, שולמית, גאולה, הרצל, יהודה וחגי).

מראשוני אחוזת בית ותל אביב

ב-1905 שב מאיר דיזנגוף לארץ מאירופה והשתקע ביפו, ומשפחת חיותמן הצטרפה אליו שם כדי שבני המשפחה יוכלו ללמוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל ובגימנסיה הרצליה. ביפו ניהל חיותמן את בית המסחר למכונות תפירה "Gritzner". בית המסחר הפך למקום כינוס לעולי העלייה השנייה וחיותמן סייע בידיים בצעדיהם הראשונים בארץ.

ב-1906 הקים יחד עם מאיר דיזנגוף, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), עקיבא אריה ויס ודוד סמילנסקי את אגודת "אחוזת בית", לשם הקמת פרוור עברי צפונית ליפו. בהגרלת המגרשים (11 באפריל 1909) הגרילה משפחת חיותמן את המגרש השוכן כיום ברחוב יהודה הלוי 34.

חיותמן המשיך להקים שכונות בעיר תל אביב; היה ממייסדי שכונת נווה שאנן ובנק קופת עם, וכתב מאמרים לעיתונים "הצבי" ו"דואר היום".

יצחק נפטר בשנת 1938 ונקבר בבית העלמין טרומפלדור, חיה גיטל נפטרה שנתיים אחריו בשנת 1940.

צאצאים: זכריה; בן-ציון; זרובבל ; חגי; שולמית ; גאולה הולצר; יהודה; הרצל. [עפ"י תדהר]

_{מקור: זכריה חיותמן, עם יצחק חיותמן מייסוד מתולה ותל אביב, חיפה: הוצאת הרצל חיותמן תשכ"ח. [זמין בספרית המוזיאון]}

_{ויקיפדיה, תדהר כרך א' עמ' 437}