זכריה מנדל שפירא נולד בעיירה באליגרוד שבקרפטים, במערב גליציה, בטבת תרכ״ז (1867), למשפחה מיוחסת משני הצדדים: אביו משה, מצאצאי רבי פנחס מקוריץ וממשפחת המדפיסים שפירא מסלאוויטה וז’יטומיר, ואמו יטה ממשפחת אברדאם – מבכירי הבנקאים בגליציה. כבר בילדותו הצטיין בכישרונותיו ונודע כעילוי. בהיותו נער נשלח ללמוד תורה בבית דודו אברהם אברדאם בטרנוב, שם התחנך בסביבת תורה והשכלה גם יחד, ונשא לאישה את לאה קסטן, ידענית בתורה ובעלת נטייה להשכלה, שהייתה שותפה מלאה לדרכו הרוחנית והציבורית.
בשנות נעוריו ובגרותו המוקדמת נחשף לספרות החדשה ולהשכלה הכללית, בין השאר בהשפעת מרדכי דוד ברנדשטטר. אף שתכנן ללמוד רפואה בשווייץ, נסחף אל פעילות ציבורית עם חדירת רעיונות חיבת ציון לגליציה. הוא יסד את אגודת “אהבת ציון”, ריכז סביבו חוגים חרדיים ונאורים כאחד, ועסק בתעמולה ציונית נרחבת ברחבי גליציה והאימפריה האוסטרו-הונגרית. היה שותף להקמת ספרייה עברית ובית-ספר עברי ראשון מסוגו, ארגן ועידה ציונית אזורית לפני הקונגרס הראשון, ונבחר כציר לקונגרס, אם כי ויתר על מקומו.
בשנת 1900 עמד במרכז יוזמת הקמת המושבה מחניים, וב־1901 עלה לארץ ישראל כדי לנהל בפועל את ההתיישבות במקום. למרות התנאים הקשים, הגזירות העות'מניות והכישלון הסופי של המפעל, הייתה מחניים עבורו ניסיון חלוצי משמעותי, שבו שילב חזון לאומי, אחריות ארגונית ועשייה ציבורית. בתקופה זו השתתף גם בייסוד לשכת בני ברית בצפת ונבחר לנשיאה.
לאחר סגירת מחניים פנה להוראה, וב־1902 הגיע לזכרון יעקב, שבה פעל קרוב לשני עשורים והטביע חותם עמוק. כמורה וכמנהיג קהילתי הנהיג עברית כשפת הוראה, ייסד ספרייה, אגודות תרבות, תיאטרון וספורט, ועמד בראש לשכת בני ברית המקומית. הוא היה פעיל מרכזי בהתארגנות הכלכלית-קואופרטיבית של המושבה, בייסוד קופת הלוואה וחיסכון, בארגון הכורמים, ובמאבק להעסקת פועלים עבריים, כולל קליטת עולי תימן. במלחמת העולם הראשונה פעל לסיוע למגורשי יפו ותל-אביב, ובפרשת ניל״י מילא תפקיד מכריע בהסרת המשטר הצבאי מעל זכרון יעקב.
בשנותיו האחרונות פעל בתל-אביב בהוראה, בבני ברית ובקואופרציה האשראית, ובמקביל עסק במחקר בלשני ומקראי. נפטר בתל-אביב בז’ בכסלו תרצ״ד (1933)
צאצאים:
- נעמי [1890 – 1942] רוקחת וחובשת ראשונה בכנרת ובדגניה. אשת ד"ר נח חכם (1880 – 1950). בנם עמוס חכם היה חתן התנ"ך הראשון של ישראל בשנת 1958
- חנה [1892 – 1946] מורה וסופרת, אשת המורה והמשורר שמואל בס
- אסתר [1895 – 1989] התגיסה לשרות בא.ט.ס. בימי המלחמה העולמית השניה. אחות במקצועה
- חפצי-בה [ – 1968] מורה ומנהלת ברמת יצחק
- ד"ר מלאכי [ – 1978] רופא
