שניידר צבי הרשל Schneider Zevi
נולד בסטרודוניץ שע"י צ'רנוביץ (בוקובינה – אז באוסטריה), ב' ניסן התר"כ (1860) לאביו חיים ולאמו פרל. אביו נתן לו חינוך חרדי בחדר ובישיבה.
בתרל"ב, בהיותו בן 12, עלה לארץ והתיישב עם הוריו בצפת.
נשא לאשה את פייגה בת עמרם בר' יהודה לייב, (שהיה מכונה "הרצוג", הוא שם משפחת אשתו).
יהודה לייב הרצוג , הסבא של פייגה אשתו, התקין את הפנסים בחצר של רבי שמעון בר-יוחאי להארתה של החצר והסביבה כולה – ביום החג המסורתי של ל"ג בעומר.
רבת הרפתקאות ואסונות ורווית דמים היא ההיסטוריה של משפחת שניידר החלוצית במשמר-הירדן.
שמו של צבי שניידר – בכינויו האידישאי: הרשל שניידר – נמצא חתום בשוליו של הפרוטוקול ותקנות החברה "חברת לינת הצדק יסוד-המעלה" שנוסדה ע"י ר' דוד שוב בשנת "אהיה כטל לישראל" (התרנ"א) שגם בני משמר-הירדן נצטרפו אליה, והוא חתום על כך יחד עם עשרת בני משמר-הירדן. פרוטוקול זה נחתם ביום א' י' אלול שנת "ולא יבושו עמי לעולם", ביסוד-המעלה.
לאחר עבודה קשה ומפרכת בחלוציות יסודה של משמר-הירדן נפטר צבי שניידר ונקבר במשמר-הירדן.
אשתו פייגה נפטרה בנתניה, ביום ב' אדר תש"ב.
צאצאים:
- יהודה לייב אריה [1888 – 1944] רעייתו בתיה גולדברג
- יצחק היה מארבעת הקרבנות הראשונים במושבה, בהקברם חיים תחת מפולת גוש עפר, בערב פסח תרנ"ד 1894
- שרגא פייבל [ ? – ? ] רעייתו לאה סגל (פרת' אוסטרליה),
- עמרם [1893 – 1978] רעייתו שרה פרוכטר (נתניה),
- שרה [ ? – 1971] אשת אריה כהן (נתניה),
- דניאל [1900 – 1930] נפטר בגיל 30. אלמנתו שרה וארבעה ילדים, (נתניה)
- יוסף [1899 – 1994] רעייתו שרה בוכנר (נתניה),
- יהושע [1903 – 1989] רעייתו פנינה רבינוביץ (נתניה).
