נולד בסוחובולי, פלך גרודנה (רוסיה הלבנה) בשנת תרל"ד (1874). לאביו צבי ולאמו חיה דוד שרה לבית בוברי מסוחובלי.
קיבל חינוך מסורתי והתרשם מאד מתנועת "חובבי ציון".
ירש מאביו את החיבה לתורה ואת הבקיאות בתנ"ך ובתלמוד.
בשנת תרנ"ד (1894) עלה לארץ.
נשא לאשה את שינה בת פייגה רחל ויוסף ויין
עבד במושבה חדרה כפועל חקלאי בימים הקשים ההם, כשהקדחת הצהובה הפילה שם חללים רבים.
בא למוצא, ליד ירושלים, שכר דירה בתוך הכפר הערבי השכן "קולוניה", קנה כרם במורד ההר, ובעזרת פיק"א בנה לו בית ועסק בחקלאות ונטע כרם.
אחיו של יחיאל מיכל שטיינברג
יחד עם אחיו הבכור יחיאל מיכל הקים מפעל לספירט, אחרי אסון במפעל בו איבד את אחיו הצעיר שלמה, הקים עם האח יחיאל מיכל את בית החרושת לרעפים. במאורעות תרפ"ט נורה בזרועו וסירב לעזוב את משקו ולעבור לירושלים. מסופר כי אמר: "אסור לאיכר יהודי לעזוב את נחלתו אף בשעת חירום"
נכדו
צאצאים:
- טובה [1897 – 1981] אציל
- בת שבע [1900 – 1983] רעיית ראובן חיים הורוביץ
- שולמית [1905 – 1985] רעיית משה בא גד לבית בוגרד. בנם הוא חבר הכנסת לשעבר יוסף בא-גד.
- רבקה [1908 – 1910] רעיית יהודה ברמן, מושב בית יצחק
- דוד [1910 -1987] רעייתו שושנה. חיו במוצא
