קניית אדמות מחניים ומקור השם

דף הבית » מסמכי המושבות » מחניים » קניית אדמות מחניים ומקור השם

מי קנה את אדמות מחניים, מי קרא למקום "מחניים" ומדוע?

מאת אשר גרוסברג, נכדו של דוב בער גרוסברג

האדמה נרכשה בשנת 1891 ע"י הסוחרים אפטיקמן [או אפתיקמן – כך אצל שו"ב, עמ' 27] וכץ ואותה הם מכרו לקבוצה מרוסיה בראשות י' מזא"ה, שנקראה בשם "מחנים", ואלו מכרוה לברון רוטשילד. בשנת 1897 נרכשה האדמה על ידי אגודת "אהבת ציון" מגליציה.

מקורות:

ראו בסוף הקובץ את הצילום מהחוברת של שו"ב (ציטוט חלקי נמצא בספר של שטיין, עמ' 34-33). הוא כותב על המכירה ל"צירי חובבי ציון מרוסיא". נראה שזה כינוי כללי ולא של של קבוצה מסוימת שזה שמה. לפי מזא"ה שמה של הקבוצה היה "מחנים".

שטיין בעמ' 33 הוסיף בסוגריים: "האדמה הועברה סמוך לכך לידי הברון רוטשילד וזה חידש את המכירה למזא"ה". לפי הערה זאת ניתן להבין שהייתה מכירה ממשית לברון רוטשילד. אולם, לפי דברי שו"ב, אמנם היה ניסיון של הברון רוטשילד לקנות את האדמה אך הניסיון לא הגיע לסיום והאדמה הוחזרה למאז"ה. כלומר לא היה אירוע ממשי ומוחלט של קניית הקרקע על ידי הברון רוטשילד.

מנחם אוסישקין, שסייר במקום בשנת 1891, כתב ביומנו ביום 29 למרס, שהאדמות נקנו "על ידי הספסר כ. [שטיין, עמ' 35, השלים: כ[ץ]] ואחרים [=ככל הנראה אפתיקמן], ושם 'מחנים' קורא לו" (אוסישקין עמ' 45).

י' מזא"ה כתב בהקדמה לספר זכרונותיו (עמ' יז): "בבואי לאודיסה יסדתי, יחד עם ד"ר נחום ז'ק, קבוצת בעלי הון לקניית אדמות בארץ ישראל. הקבוצה נקראה בשם 'מחניים'. לשם כך נסעתי לארץ ישראל וקניתי נחלה, שקראתיה בשם מחנים" (מובא אצל שטיין, עמ' 35).

מזא"ה הוסיף, שבגלל גזירת הגירוש ממוסקבה "אי אפשר היה להמשיך ולגבות את התשלומין… כדי שהנחלה לא תשמט מידי יהודים השתדלתי להשפיע על הנדיב הידוע [=רוטשילד] שיקנה את 'מחנים' והוא ניאות לכך".

בשנת 1897 קנתה חברת "אהבת ציון' את האדמות מידי הברון רוטשילד כדי להקים עליהן מושבה (שטיין, עמ' 32).

סיכום

לפי מקורות אלה, בשנת 1891 אפתיקמן וכץ קנו את אדמות מחניים. הם מכרו את האדמות למזא"ה עבור קבוצת בעלי הון ממוסקבה שנקראה בשם מחניים (הם היו חובבי ציון אך נראה שלא זה היה שם הקבוצה). מזא"ה מכר את האדמות לברון רוטשילד. הברון רוטשילד מכר את האדמות לחברת "אהבת ציון" מגליציה (ולא ע"י "אוהבי ציון").

הערה נוספת למקור השם מחניים

כבר הערתי שהמושבה לא נקראה על שם העיר המקראית מחניים, שלא הייתה בסביבה הקרובה.

מתן השם מחניים במקורות השונים

מנחם אוסישקין, שסייר במקום, כתב ביומנו ביום 29 למרס 1891 (עמ' 45, שטיין, עמ' 34), שהאדמות נקנו "על ידי הספסר כ[ץ] ואחרים, ושם 'מחנים' קורא לו" (ראו גם אוסישקין, עמ' 48, יומן מיום 31 במרס).

שו"ב כתב ב-1892 (עמ' 27 – צילום בסוף הקובץ): "עמדו נא פה בחצי הדרך בין ראש-פינה ובין יסוד המעלה, במקום אשר שלושת הדרכים תיפגשנה יחד, וראיתם את המקום אשר יקראו לו היום 'מחנים'".

לפי שני מקורות אלה, כבר לאחר הקנייה הראשונה נקראו הקרקעות בשם מחניים.

בקונטרסו (באידיש) "תיאור מושבות ארץ ישראל", משנת 1895 כתב שו"ב: "לאדמה זו קוראים מחניים, משום שבאמצעה נפרדות הדרכים אל שלוש המושבות ראש פינה, יסוד המעלה, משמר הירדן" (שטיין, עמ' 35 והערה 57).

בנאומו בעת הנחת אבן הפינה לבית צינדר באסרו חג של סוכות (27.9.1899) ייחס שו"ב את מתן השם מחניים לעצמו. הוא כתב שהוא נתן את השם מחניים בשנת 1891 לבקשת הקונה הראשון של הקרקע, הוא חזר על ההסבר הנ"ל והוסיף ששם ייפגשו המתיישבים משלוש המושבות (הצפירה, 19.11.1899, עמ' 1075).

את ההסבר הקושר את השם מחניים לשלושת המושבות הסמוכות והוותיקות כתב גם דוב בער (ברל) גרוסברג במכתב שהתפרסם בעתון פשישלושץ' (Przyszłość), ב-5 במאי 1899 (כ"ה באייר תרנ"ט), עמ' 111.

לעומת זאת י' מזא"ה, שקנה את הקרקעות מאפתיקמן ומכץ, כתב בהקדמה לספר זכרונותיו (עמ' יז): "בבואי לאודיסה יסדתי, יחד עם ד"ר נחום ז'ק, קבוצת בעלי הון לקניית אדמות בארץ ישראל. הקבוצה נקראה בשם 'מחניים'. לשם כך נסעתי לארץ ישראל וקניתי נחלה, שקראתיה בשם מחנים" (מובא גם אצל שטיין-1, עמ' 35).

לאור המקורות שקדמו לקניית הקרקע על ידי מזא"ה מסתבר לומר שהקרקעות נקראו בשם מחניים כבר לאחר הקנייה הראשונה וייתכן שהקבוצה במוסקבה נקראה בשם מחניים על שם הקרקעות (ולא להפך).

מקורות:

מזא"ה = הרב יעקב בן ישעיהו מזא"ה, זכרונות, תל אביב תרצ"ו, א-ב.

אוסישקין = בנימין יהושע רדלר-פלדמן (עורך), ספר אוסישקין: [ליובל השבעים], ירושלים תרצ"ד.

שו"ב = דוד שו"ב, תולדות האחוזות בגליל העליון, ורשה תרנ"ג.

בשער: נדפס בפעם הראשונה בספר פרי הארץ חלק שני (=פרי הארץ: ספר לכל-נפש ולכל בית בישראל, יצא לאור בידי זאב יעבץ, ורשה תרנ"ב [1892]). לפי הכתוב בסוף החוברת היא נכתב במשמר הירדן בטבת תרנ"ב (ינואר 1892).

שטיין ציין את תאריך ההדפסה של תולדות האחוזות: תרנ"א.

שטיין = שמשון שטיין, מחניים מושבה קצרת ימים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשל"ח.

אוסישקין = בנימין יהושע רדלר-פלדמן (עורך), ספר אוסישקין: [ליובל השבעים], ירושלים תרצ"ד.

שו"ב = דוד שו"ב, תולדות האחוזות בגליל העליון, ורשה תרנ"ג.

שטיין ציין את תאריך ההדפסה של תולדות האחוזות: תרנ"א.

שטיין = שמשון שטיין, מחניים מושבה קצרת ימים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשל"ח.

לצפייה »