קורלנד משה ואיטה

משה קורלנד יליד 1854- נולד ביאסי (לאביו רפאל). היה סוחר גלנטריה אמיד בגאלאץ. פעיל בעבודה צבורית בעירו.

אשתו איטה בת יחזקאל קורלנד – נפטרה בזכרון יעקב בשנת תרס"ג, 1903. [כנראה שהיו קרובי משפחה, אולי בני דודים].

בסוף שנת תרמ"א השתתף בקבוצת התשעה הראשונים שעלו מרומניה לארץ באניה "טטיס" לחיפה בכדי לרכוש קרקע להקמת מושבה עברית בארץ ישראל. יחד עם חברו מרדכי קליסטר נבחרו לעלות על הרי זמארין. דרומית מחיפה ולבדוק את הר הסלעים. רכובים על סוסים יצאו השנים עם בוקר מחיפה אל המקום, בלווית מורה דרך ערבי עלו ההרה, שיחים וסלעים במקום, רק "בית אחד" מצאו במקום, בו היה גר באי-כוחו של בעל הנחלה ג'רמן, קונסול צרפת בחיפה.

מחליטים העולים לשלוח שנים מחבריהם, לתור את הנחלה לארכה ולרחבה: אינה דומה שמיעה לראיה. הם הטילו שליחות זו על משה קורלנד ומרדכי קליסטר. באחד הימים יצאו השנים רכובים על סוסים ומורה הדרך לפניהם. למחרת היום שבו. כל הקהל נתאסף באחד מחדרי החאן. בחדר השלך הס. כל אוזן נטויה.

— מה נאמר ומה נדבר — מסיים דבריו מרדכי קליסטר. — עצי־זיתים לאלפים בנחלה, בעיני ראיתי.

— ואני ראיתי באדמת הנחלה עץ זב דבש… — ממלא אחריו משה קורלנד. וכדי להוכיח כי אמת יהגה פיו, הוא נשבע בפאותיו ובזקנו.

נפעם לב השומעים… שוא איפוא הוציאו דבת הארץ רעה, כי חרבה היא ועזובה. משה אמת ותורתו אמת: ״ארץ זבת חלב ודבש״. כלה ונחרצה, על פי שנים עדים יקום דבר. זו תהיה להם לנחלה, זו ולא אחרת. עד מהרה נשתוו בדבר מחירה של הנחלה עם החלקים הנספחים לה: 47.000 פרנק, מלבד ההוצאות, אשר תעלינה לסך 5,000 פרנק, ובסך הכל — 52.000 פרנק. _{[סמסונוב עמ' 58]}

קצרה רוחם של שבעת החברים לחכות והם עלו אל הנחלה, ולשוא חיפשו בבואם את "עצי הזיתים" ואת "עץ הדבש".

השנים לא בדו מלבם, הם ראו מה שספרו, הם ראו בעיני לבם. הם ראו לעתיד , ראו ולא שגו ברואה.

בשלהי סתיו תרמ"ב עלו חמשה עשר הראשונים אל נחלתם שנרכשה בכסף מלא. הם תשעת הראשונים ואליהם נצטרפו עולי ברלד וקירשזא. את משפחותיהם השאירו בחיפה והם החלו לעקור את הסלעים ולזרוע זרע.

ובינתים, ולחיפה נתלקטו ובאו בעקבותיהם נבחרי ה"צנטרל קומיטט" מגאלאץ, מכל ערי רומניה, בשלש קבוצות, והללו כקודמים, השאירו את משפחותיהם בחיפה, ובגפם עלו אל ההר בחנוכה.

החלו בעבודתם כ"מומחים" בחקלאות: לחרוש, לעדור, לזרוע, לנטוע וכו'. טעמו גם את הטעם של רעב ומחלות פגיעות שכנים ופגיעות טבע. והם לא התיאשו. בעקשנות כפולה נאחזו באדמת נחלתם – לחיים ולמות.

חלה במלריה ובעגלה רתומה לשוורים העבירוהו ליפו, ושם נפטר ביום ג' סיון תרמ"ד (27.5.1884).

צאצאים:

• רפאל ואשתו טובה גרף. בנם משה מוריס יליד 1890, למד באליאנס בירושלים, אשתו היתה רבקה בת צבי גרף. הם היגרו לקליפורניה בשנת 1917. רבקה היתה ידידתה של הנרייטה סולד וממייסדות ארגון "הדסה"  בארה"ב. בן נוסף נולד בשנת 1893 _{[פנקסי הלידה בארכיון לתולדות זכרון יעקב]}
• גרשון [1903-1881] מתועד בן שנולד בשנת 1901 ובת רבקה נולדה ב 1902 _{[פנקסי הלידה בארכיון לתולדות זכרון יעקב]}
• בתיה אשת שמואל רפפורט
• לאה אשת בנימין ריבניקר  (ללאה ובנימין נולדו שני בנים  שנקראו גרשון ויחזקאל ובת בשם יהודית שנפטרה בילדותה) . לאה נפטרה בשנת 1908 בלידה. יחזקאל (עברת את שמו לריבנאי) היה פרופסור לאנטמולוגיה  במכון ויצמן ובמכון וולקני .