איש העלייה השניה, מראשוני כנרת ומנחמיה. הוריהם של שרה צ'יזיק מחללי תל חי ואפרים צ'יזיק מחללי חולדה.
ילדות ולימודים
שמואל זיינוול צ’יז’יק נולד בלוצק, פלך ווהלין (רוסיה), בשנת 1861, לאביו ברוך יעקב ולאמו חנה, למשפחה של תלמידי חכמים. למד בחדרים ובישיבה, רכש השכלה עברית רחבה והיה בין פעילי תנועת חובבי ציון.
חיים ברוסיה
בשנת 1884 נשא לאישה את בריינה בת אפרים ברונשטיין, ועסק בגידול סלק סוכר, גידולי שדה ופיטום בקר באחוזות משפחת גולקו, קרוביה של אשתו. נודע כאיכר מצליח ובעל מעמד כלכלי איתן. בשנת 1905 נפצע בפרעות, ובשנים שלאחר מכן החליט, יחד עם משפחתו, לעזוב את רוסיה בעקבות ילדיו ברוך וחנה שעלו לארץ ישראל.
עלייה לארץ וראשית העבודה
ב-1908 עלה לארץ ישראל עם אשתו וילדיו והצטרף לחלוצי סג’רה, שם היה בין הפועלים הראשונים יחד עם דוד בן-גוריון, בעת הקמת ארגון “השומר”. צ’יז’יק נודע כאיכר חרוץ ומדריך חקלאי מסור. בן-גוריון סיפר כי היה זה הוא שהדריך את הפועלות הראשונות בעבודת החריש – מאורע שנחשב לשביתת הפועלות הראשונה בארץ.
התיישבות בכנרת ובמנחמיה
לאחר שבנו ברוך התיישב בכנרת, עבר עמו לשם והקים משק חקלאי קטן. מאוחר יותר עבר למנחמיה וקיבל שם אדמות באריסות מחברת פיק”א. התיישבו בבית משפחתו של יהושע רוזנצויג שעזבו בשנת 1908. את כל עבודת האדמה ביצע בעצמו ובסיוע בני ביתו. במלחמת העולם הראשונה ניהל עם בנו אפרים את המשקים, ואף גויס לעבודות כפייה (“סוכרה”) בחזית באר שבע.
שנותיו האחרונות ומורשתו
צ’יז’יק חזר חולה אך המשיך בעבודתו החקלאית במסירות. היה ממייסדי כנרת ומן האריסים הראשונים במנחמיה. אשתו נפטרה ב-1930, והוא עצמו נפטר בתל אביב בשנת 1934 ונקבר במנחמיה.
צאצאים:
- ברוך (1955-1884), אגרונום ומחבר אנציקלופדיית צמחי ארץ ישראל
- מרים (מניה)יהלום (1948-1888), משנת 1912 איכרים במטולה. נכדם הוא העיתונאי אהוד יערי.
- חנה דובינסקי (1951-1889),
- רבקה (1911-1893) נפטרה בכנרת בגיל 17 ממחלת הטטנסוס.
- חיה (1943-1895), רעיית חיים דב בלניקוב, מאנשי ניל"י והשומר. היו ממיסדי הרצליה. בנם עמירם בלניקוב
- שרה (1920-1897) נהרגה בתל חי בי"א באדר תר"פ
- אפרים (1929-1899), נהרג בקרב חולדה בזמן מאורעות תרפ"ט
- צפורה גולדמן גלעד (1984-1901),
- יצחק חורפי (1958-1907) רעייתו אסיה לוינסקי. מחלוצי תהעופה בישראל. בנם הוא המוזיקאי שמוליק צ'יזיק
- אהרן חורפי (?-1971)