פרידמן יוסף וזיסל

מראשוני גיא אוני וממייסדי ראש פינה. מכונה "האפנדי"

יוסף וזיסל השתייכו למשפחות ותיקות שעלו לארץ בשנת 1827 והיו חלק מהישוב היהודי בטבריה. לאחר נישואיהם בשנת 1864 עברו להתגורר בצפת. יוסף חיפש דרכים לשנות את אורחות החיים של יהודי צפת וחיפש אדמות להתיישבות חקלאית. הוא התעניין במיוחד בגידול אתרוגים, וחיפש אדמות שיש להן מקור מים קבוע להשקיה. באחד מסיוריו בגליל הוא הגיע לתחומו של כפר עני בשם ג'עוני, שתושביו היו שקועים בחובות לשלטון העות'מני. יוסף פרידמן הצטרף אל קבוצה של 17 אברכים בהנהגת אלעזר רוקח, שהקימה את “חברת  ישוב ארץ הקודש ” ושמה לה למטרה לזנוח את חיי “הישוב הישן” שחי על “החלוקה”. הם חיפשו אדמה להתיישב עליה ולחיות מעבודת כפיים. ביחד עם יוסף פרידמן רכשו כשני שליש מאדמות ג’עוני. בשנת 1878 הגברים עברו לחושות שבמקום והחלו לעבוד את האדמה. הם העניקו למקום את השם “גיא – אוני “- ראשון לישובים היהודים החדשים שיקומו בגליל. הבצורת והעוני הכריעום. רובם נטשו חזרה לצפת. אלעזר רוקח ברח מהארץ עקב רדיפות של אנשי צפת, וברומניה הוא מכר את הנחלה לאנשי האיר מוינשט. יוסף פרידמן , אהרון קלר ואלתר שורץ נאחזו במקום. הם הצטרפו לקבוצת העולים מרומניה בשנת 1882 ויסדו את ראש פנה. _{[אתר השחזור ראש פינה]}

פרידמן התקבל כפקיד בפקידות הברון רוטשילד ועזר בפעולות תיווך והכנה לגאולת קרקעות בגליל ובתיווך בין השלטונות הטורקיים ובין הפקידות של הברון. לאות הוקרה העניקה לו הממשלה את התואר "אפנדי",עם מדליה ומדים רשמיים ובימי מועד היה לובש בגדים אלה, והולך בהם לבית-הכנסת. הוא היה מכובד על היהודים ונכבדי הערבים ופקידי השלטון, וכולם חיבבוהו בשל נימוסיו ומדותיו הטובות. _[תדהר]

צאצאים: (כולם קבורים בראש פינה)

• חנה [ 1874 – 1948] רעיית יוסף גוטפריד
• מרדכי [1890 – 1963] רעייתו צביה משיוף (1878 – 1961)
• אברהם (1894 – 1967), רעייתו לאה מנדלסון (1895 – 1980). היה אגרונום, מנהל חברת "הכשרה" בע"מ, ת"א.