נולד בעיירה דז'יסניה, ברוסיה הלבנה, בשנת תר"מ (1879), לאביו נחמן, סוחר. למד בחדר ובישיבה
בעיר פולאצק. אח"כ עבד שם כפקיד בבית-מסחר והשתתף בפעולות הציוניות, וביסוד אגודת בחורות
ציוניות בשם "יהודית" ונרדף על-ידי המשטרה הצארית בגלל פעילות זו.
ב-1904 עלה ארצה עם ראשוני "העליה השניה", התמחה בעבודה חקלאית בחות סג'רה, ואחרי
ביטולה עבר לעבוד כפועל חקלאי בפתח-תקוה. השתתף ביסוד "הפועל הצעיר" והיה מפעיליו
בשנותיו הראשונות. קנה חלקת אדמה בכפר-סבא, בעת שהיתה עוד עמדה מרוחקת ובלתי-מיושבת
של פתח-תקוה, נטע כרם שקדים ועבד גם במטעיהם של אחרים, וכן נטע חורשות אקליפטוס בכפר-
סבא, והתענה בבל סבלות העובדים הראשונים בעת שהמקום היה מחוץ לישוב, והעובדים הביאו
להם בכל יום א' בבוקר מזון מפתח-תקוה למשך כל ששת ימי העבודה בשבוע. נשא לאשה את
מאשה אורלוב שמשפחתה עלתה מדרום-רוסיה והתישבה בפתח-תקוה. מאשה היתה אחותם של צבי
נשרי והפסלת חנה אורלוב. היא היתה פעילה לעזרת החלוצות בנות העליה השניה
ובשטחי-פעולה לאומיים וסוציאליים. עם יסוד ישוב קבוע בכפר-סבא בנה את ביתו בין הראשונים
ושקד על שיפור החיים הצבוריים והפרטיים במושבה החדשה. משך אחריו מהגולה אח ואחיות ועזר
לסידורם הראשון בארץ וגם את אמו הביא ארצה אחרי התאלמנותה. היה חבר ועד המושבה,
שמושבו היה אז בפתח-תקוה. נשא בסבל המושבה בשנות מלחמת העולם הראשונה והוא ואשתו
שקדו הרבה לעזרת החולים והילדים והנצרכים ממגורשי יפו ות"א, שהתעכבו בכפר-סבא בתקוה
להיות ראשונים בחזרה הביתה אחרי עבור ימי-החירום. כשהחזית הקרובה לכפר-סבא נעשתה
מסוכנת מאד, והמפקדה גרשה גם את תושבי המקום, עבר עם משפחתו לחדרה. שם חלה בקדחת
צהובה, וכשהבריא כבר פסקה המלחמה. אך הבנינים והמטעים בכפר-סבא נשארו חרבים. אז
התישב זמנית בפתח-תקוה, עבד עבודות שונות והשתתף במאמצי הועד והתושבים לקימום המושבה
והיה מזכיר הועד וניהל את ספר האחוזה ועמל לחידושו אחרי שאבד במקום שהוסתר בזמן המלחמה
מאימת המלכות. ב-1920 קיבל את פני השופט ברנדייס, כשביקר בארץ, ובביקורו בכפר-סבא תיאר
לו את תולדות המקום והסבל שעבר עליו עד לחורבנו. כשנגמרה הקמת בתי המושבה מחדש באו
פרעות תרפ"א והחריבום מחדש, ואחרי הפרעות השתתף במשלחת המושבה אצל הנציב העליון
סיר הרברט סמואל בדבר הנזקים שנגרמו בהתנפלות ובמסירת הדרישה להטלת עונש קיבוצי על
כפרי הפורעים. השתתף בקימום המושבה אחרי חורבנה השני ובניהול עניניה הצבוריים, וכשבאה
תקופת הפרדסנות נטע גם הוא פרדס ומכר חלק מאדמתו למגרשים ליסוד שכונת פועלים בתנאים
נוחים. ייצג את המושבה כציר באסיפת הנבחרים הראשונה ונטל את חלקו בדיונים המיגעים עם
המוסדות בדבר קימום המושבה ופיתוחה, ואחר-כך, כנציג הצבור החקלאי, גם בדיונים המיגעים
בסכסוכי-עבודה. פרסם מאמרים רבים בשאלות חקלאיות וצבוריות ב"בוסתנאי", ב"דאר היום"
וב"הבוקר" ושורת מאמרים על הפסלת חנה אורלוב . הניח בכתב יד ספר על תולדותיו, המכיל
זכרונות רבי-ענין מתקופת העליה השניה ותולדות המושבה כפר-סבא מראשיתה. כן הניח אחריו יומן-
רשמים ממסעו באירופה ב-1937.
בשלש שנותיו האחרונות חלה בשיתוק, נפטר בת"א, כ"ז אדר תש"ה, ונקבר בכפר-סבא.
את ספרו זכרונות איש כפר סבא הקדיש דב סקיבין לרעייתו מאשה וכך הוא כותב לה בפתיח לספר:
משא יקרה,
היום ימלאו לך 60 שנה, בהם 35 שנה שאני זכיתי להסתופף בצלך. כשאני סוקר את השנים הללו יש לי אפשרות מלאה להגיד שאלו היו שנים מלאותאשר בשבילנו, אנו הבינונו אחד את השני, חיינו אפשר לומר חיים אידיאליים. בטוב לבך השתדלת תמיד להנעים את החיים כדי שיהיו מענינים בכל המובנים. ואף אני מצדי כמדומני לא הפרעתי לך אף פעם בעסקנותך הצבורית יען כי ידעתי שזה גורם לך נחת וענג. את מזגת בלבך אהבה לכל הסובלים והזקוקים, עזרת לכל אחד ואחד ובאותו זמן היית אם מסורה לילדנו, מחנכת טןבה ובעלת בית חרוצה. בהתנהגותך יכולה את לשמש דוגמא לעוד מאות נשים עבריות.
בלב מלא יכול אני להחכיש את האימרה הידועה שאשה עסקנית צבורית איננה יכולה להיות בעלת בית טובה, ואם טובה. את מכחישה את הדברים האלה, את הראית דוגמא של אם מסורה לילדיה, לבעלה ולמשקה, ובאותו הזמן מוצאת עת לכל מיני עבודות צבוריות. וכל מה שעשית נבע מלב טהור. יחסך הטוב למהגרים שישבו בכפר-סבא בזמן המלחמה הקודמת, מסירותך לפליטים שבאו בזמן האחרון לארץ ועבודתך במוסדות הסוציאליים ובהסתדרות נשים ציוניות (ויצ"ו) הם עדים ללבך הטוב. את בעיני סמל הטוב והטהר כראוי לאשה ואם עבריה. את עזרת לי ברכישת כל מה שיש לנו. את הלכת אתי יד ביד לנטע את כרמי השקדים שלנו לפני המלחמה הקודמת. כיום את בת 60, במקרים כאלה נוהגים לנטע עצים, אבל אנו נטענו בארץ עצים למכביר, ולכן במקום עצים אני תורם ע"י ויצ"ו 60 שילינגים לטובת ילדי טהרן. מי יתן ותוכלי להמשיך בדרכך לטובת הכלל ותחיי בתוכנו עוד הרבה שנים עד שנזכה לראות בבוא הגאולה השלמה.
המסור לך
ד. סקיבין
כפר-סבא, י"ב אדר א' תש"ג
צאצאים:
- יהודית גנדלמן [1985-1909]
- אביבה ז'ורר [1980-1911]
- נחמה אופק [?-1996]
- עדה טנאי [….]
- שמשון סקיבין [1980-1921]