צבי ליבונטין הכהן (תקצ"ב, 1832 – תרנ"ח, 1898) היה מהמייסדים המבוגרים ביותר של ראשון לציון. רכש בכספו למעלה ממחצית אדמות "עיון קרא", שעליהן קמה ראשון לציון. לצבי ולאה לבונטין לא היו ילדים.
נולד בניקולייב שברוסיה (כיום באוקראינה) לזאב הכהן ליבונטין. קיבל חינוך תורני וחינוך כללי. בצעירותו הצטרף לתנועת חובבי ציון. התעשר מעיסוקו במסחר.
בשנת תרמ"ב (1882) עלה בן אחיו זלמן דוד ליבונטין לארץ ישראל כציר מטעם משפחות מקרמנצ'וג ומחרקוב. הוא כונן ביפו ועד בשם ועד חלוצי יסוד המעלה, אשר הציב לו מטרה לרכוש קרקע בארץ ישראל ולייסד בה מושבה של עובדי אדמה. לאחר שאיתר אדמות ב"עיון קרא" שבדרום יפו, פנה לדודו העשיר והציע לו לרכוש את האדמות. צבי ליבונטין נענה לבקשתו ורכש בכספו למעלה ממחצית אדמות "עיון קרא", שעליהן קמה ראשון לציון.
זמן קצר לאחר מכן עלה צבי ליבונטין עם אשתו לאה לארץ ישראל. מיד עם בואו הצטרף לקבוצת ועד חלוצי יסוד המעלה, וכעבור מספר חודשים עלו חברי הקבוצה על הקרקע וייסדו את המושבה ראשון לציון. צבי ליבונטין נחשב "זקן המייסדים". את מחצית השטח מכר לחבריו ומחציתו השאיר לעצמו. מחלקו הפריש 360 דונם לשש משפחות חסרות אמצעים. את תמורת הקרקע הקדיש לבניית בית הכנסת הגדול של המושבה.
בשנת תרמ"ג (1883) קיבל צבי ליבונטין מוועד חלוצי יסוד המעלה תואר "חבר נכבד" מטעם הוועד ואף הוגשה לו תעודת הוקרה על פועלו. באותה שנה החל יחד עם שני חברים נוספים בנטיעת גפנים, ובעקבותיהם הלכו שאר המתיישבים.
כיו"ר ועד המתיישבים חתם בשנת תרמ"ג (1883) על המכתב הראשון שנשלח מבני המושבה אל הברון רוטשילד, בו סיפרו על המצב הקשה של המתיישבים. לימים סירב ליבונטין לקבל את מרות פקידות הברון, ובעקבות זאת מכר את רכושו ונשאר להתגורר במושבה, יחד עם אשתו לאה, כאזרחים מן השורה עד יומם האחרון. בהיותם חשוכי ילדים תרמו את עיזבונם למוסדות הציבור במושבה.
נקבר בבית הקברות הישן בראשון לציון, ולצדו אשתו לאה.
התמונה מאלבום המשפחות, הטקסט מהויקיפדיה