נולד בשנת 1861 בשדליץ שבפולין לאביו הגביר ר' עוזיאל. למד בחדר ובישיבה והגיע לידיעה מרובה בתלמוד. נשא לאשה את רוחמה בת הרב ליב זק, מורה הוראה בביאלה. שרת שנתיים בצבא הרוסי. עלה לארץ ב-1892, התיישב בעיר העתיקה בירושלים וישב ללמוד בישיבת "עץ חיים", ואחר-כך, כשהכירו את כשרונו המעשי, נתמנה למנהל ישיבת "חיי עולם" ובתפקיד זה נסע פעמים אחדות לאירופה לרכוש תומכים למוסד. כפי המסופר פגע בו פעם אחד הנדבנים בגרמניה, קרא לו "שנורר" ואמר: מוטב שתאסף כספים ליסוד מושבות חקלאית לתורה ולעבודה!
כספים למטרה זו לא אסף, אך את עצמו הפקיע מלחם-החסד. קנה מהאגרונום אפלבוים 200 דונם שהיו לו בכפר-סבא ועוד 50 דונם, התיישב בחדר אחד של הבניין הציבורי, חדר-אורווה, הביא אתו מירושלים את הש"ס הווילנאי ושאר ספריו, ובשעות הפנאי המעטות מעבודתו הקשה והרבה במשק, (נטיעות כרמי שקדים ויער אקליפטוס), היה פונה אל ספריו הקדושים והדליק נר של תורה בתוך עולם העבודה.
בנה את ביתו בין הראשונים ונשאר בו במשך מלחמת העולם הראשונה עד הגירוש ועבר לחדרה. אחרי המלחמה חזר לכפר-סבא, תיקן את ביתו ההרוס והתגורר עם אשתו, שני זקנים גלמודים, בבניין הרעוע עם הפרה והסוס, יחידים במושבה השוממה והעזובה. כך ראו אותם וייצמן וסוקולוב כשעברו במסעם אל העמק דרך השרון. יצא לזמן קצר לפתח-תקוה בעת מהומות 1921, חזר לכפר-סבא וחי בה עוד שנים אחדות בדחקות, עד שצאצאיו (אחד מהם – הזמר הידוע חיים- ויטוריו ויינברג) דרשו ממנו לעבור אליהם ירושלימה ולחיות את שארית ימיו עמהם בנחת ובנוחות.
באדר תש"ה, נפטר בשיבה טובה ונקבר על הר הזיתים בירושלים.
עד היום חיים חלק מנכדיהם בכפר סבא, וגם עיריית כפר סבא הנציחה את זכרם בקריאת רחוב בעיר על שמם: רחוב ויינברג רוחמה ודוב.
צאצאים:
- חוה דבורה (חומצ׳ה) […] נולדה בעיר Biala פולין, רעיית ברוך מרדכי גולדמן [1882 – 1963],
- חיים (ויטוריו) ויינברג [1970-1899]
- זהבה [1978-1900] אשת משה דוריאן
- יהודית [1977-1901] דיסקין
- בתיה פריד
