שִמְשוֹן בֶּלְקִינְד ( 1864 – 1937) היה חבר תנועת ביל"ו, מחלוצי העלייה הראשונה וממייסדי ראשון לציון. היה ראש ועד המושבה האחרון של ראשון לציון, ולאחריו ראשון הפכה למועצה מקומית.
בלקינד נולד בלהויסק (Лагойск) שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, לשפרה ומאיר בלקינד. במשפחה היו חמישה ילדים, ואביו, מאיר, שהיה משכיל ותלמיד חכם, היה מורו הראשון ולימדו גם עברית. הוא למד בגימנסיה רוסית במוהילב.
אחרי שסיים לימודיו שם עבר לסנקט פטרבורג, שם גרה אחותו אולגה, עבד כעוזר בבית מרקחת ולמד רוקחות. אחיו, ישראל בלקינד, ממייסדי תנועת הביל"ויים, עלה ארצה ונמנה עם חלוצי העלייה הראשונה. שמשון הצטרף גם הוא לתנועה ועלה לארץ ישראל עם אחותו פאני ב-1 באוקטובר 1882 (כ"ט באלול תרמ"ג).
בתחילה עבד במקוה ישראל ובנובמבר 1882 הגיע לראשון לציון. ב-20 באפריל 1884 יצא לירושלים, שם במסגרת אגודת הביל"ויים "שהו" למד נגרות ולאחר מכן נפחות. בעקבות מחלה עזב את ירושלים ושב לראשון לציון, שם נשא לאישה פנינה, בתו של אהרן מרדכי פריימן, ממייסדי ראשון לציון.
כיוון שנמנה עם המורדים בפקידות הברון, הוא גורש מראשון לציון והתיישב עם רעייתו בגדרה, רכש בה נחלה ועסק בחקלאות. לאחר ביטול צו הגירוש מכר את נחלתו ושב עם רעייתו ושני ילדיו לראשון לציון. בשנת 1888 עלו הוריו לארץ ישראל עם אחותו הצעירה סוניה, והצטרפו אליו בראשון לציון מאוחר יותר.
לפנינה ושמשון בלקינד נולדו ארבעה בנים ושלוש בנות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הצטרפו שניים מהבנים, איתן ונעמן, למחתרת ניל"י. עקב כך נאסרו בני הזוג בלקינד בידי השלטונות העות'מאנים וישבו כחודש בכלא רמלה. לאחר שובם לביתם הוחרמה המשפחה במושבה עקב סיועם לניל"י. ב-1919, לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים, יצאו בלקינד ובנו איתן לדמשק להביא לקבורה בראשון לציון את גופותיהם של נעמן בלקינד ושל יוסף לישנסקי, שנתלו בדמשק בידי העות'מאנים בדצמבר 1917 (טבת תרע"ח). בן אחר של בלקינד, ישי, לחם במלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרלי בצרפת ונפגע מלוחמת הגזים. לאחר ששהה מספר חודשים בבתי חולים באנגליה חזר לראשון לציון. לישי נולד בן מחוץ לנישואין, יוסף שופאני, שאומץ על ידי נוצרייה. בן נוסף של בלקינד, מאיר, נרצח במאורעות תרצ"ו ב"משק האוצר" ששכן סמוך לכפר סבא.
בשנת 1921 נבחר בלקינד לראש ועד המושבה אחרי שראש הוועד הקודם התפטר. בתקופתו כראש הוועד הוקם דואר רשמי ראשון במושבה, התחילו לגבות מיסים מסוחרים שהביאו סחורות לשוק, והפעילו מחדש את טחנת הקמח ששכנה במושבה.
שמשון בלקינד נפטר בי"ד בניסן תרצ"ז ונקבר בראשון לציון. רחוב בראשון לציון נושא את שמו.
צאצאים:
- נעמן [1889 – 1917] נאסר בזמן מצוד התורכים על "נילי" והועלה לגרדום בדמשק בשנתו ה-26 עצמותיו הועלו לראשון-לציון ונקברו בה: הניח אחריו את אשתו עדינה לבית גינצבורג ובנו עוזי.
- ימימה [1891 – 1969] רעיית משה לובין (חדרה)
- ישי [1896 – 1977]
- איתן [1897 – 1979] חבר "נילי", היה במאסר בדמשק
- מאירה [1900 – 1983]
- מאיר [1904 – 1936] נרצח במאורעות תרצ"ו ליד כפר-סבא והשאיר אחריו את אשתו לאה ובתו מרים
- שפרה [1914 – 1986]
