ישראל אשכנזי בן אליעזר, מורה ומדריך בעבודה חקלאית לחבריו חלוצי יסוד המעלה. ממנו "ראו ועשו, כמוהו גם נשאו וסבלו בדומיה". עלה ממושבה שליד בריסק ליטא, בהיותו בן 24 עם אשתו לאה אם שני ילדיו. כונתה 'לאה ישראלית' ונחשבה כאם ועקרת בית שאירחה למופת בתבשיליה המעולים ובת זוג טובה.
"אשכנזי היה איש שידע לצאת במערומיו כדי שלא ישדד, לחתור על רפסודה לחצות את ים סומכי הוא מי מרום עד לאזור ביצת החולה שם קטף קני סוף להכין בם את ביתו. גם יצא אל נהר הירדן בשיט וחזר עם עץ המתאים למוטות המעדרים וכלי החריש. לימד חרישה וזריעה והמתיישבים הפכו עצמאים ולא הצטרכו עוד עזרת פלאחים שכירים. חרש ונלחם בשודדים ביום ובלילה למד. ידע חרפת רעב יותר מפעם אחת ואת אימו גיטל פרנס בביתו עד מותה בגיל 95."
בנו, אשר לייב אשכנזי (1957-1880) היה איכר שפיתח עם בניו את ענף הפירות הנשירים המבסס את החקלאות במושבה יסוד המעלה. בערוב ימיו פיתח את ענף המכוורת. נכדו, צבי אשכנזי "איש לבבי וחזק שידיו-עשת, ידי פלאח גלילי למופת. בהיר מחשבה, קרבן 'החיפוש' של המשטרה והצבא הבריטים בארץ". נורה בעורפו ונפל בקרב נגד חיל הספר (ביום כ' סיון תש"ו, 1946) כשהגן על כפר גלעדי. אחותו, רבקה אשכנזי נישאה ליהודה גרינקר בן יסוד ויצאו להקים מושב עובדים בנהלל. רבקה גרינקר, איכרה ואם לאביבה ויזרעאלה, כונתה "אשת הברזל" של החינוך ההתיישבותי, בהתיישבות העובדת המרכז החקלאי עד שנות התשעים של המאה העשרים.
מקור: נחשוני החולה – 'תולדות יסוד-המעלה ומיסדיה' תרמ"ג-תשי"ח 1883–1958 מאת א.מ. חריזמן בהוצאת "המועצה המקומית יסוד המעלה" ו"אגודת מי מרום", 1958.