אהרון אייזנברג (ג' בכסלו ה'תרכ"ד, 1863 – תרפ"ח, 1928) היה ממייסדי המושבות רחובות ונס ציונה, ופעיל מרכזי בתחייה הלאומית היהודית בארץ.
נולד בעיר פינסק שבבלארוס, לאביו הרב אברהם משה איזנברג, שנודע בכינוי "בעל השם", ולאמו רחל. עוד בילדותו נודע כ"עילוי", שקד על לימוד התנ"ך והקבלה, והביע כמיהה לעלות לארץ ישראל. בגיל מצוות אמר לו אביו כי ראהו בתפילה כעולה לארץ ישראל, ומכאן ואילך הפך הרעיון למשאת נפשו.
בגיל 19 נשא את בלהה ממשפחת משל, והתנה עמה שעליהם לעלות לארץ. בשנת תרמ"ה (1884) הגיעו ליפו, שם קרע את דרכונו הרוסי לאות ניתוק מהגולה. מיד עם בואו הצטרף לפעילות הפועלים בראשון לציון. יזם הכשרת פועלים יהודים כמסתתי אבנים ועמד בראש קבוצה שעבדה בבניית בית הכנסת המקומי. במקום זה ביקרו גדולי הדור, ובהם הרב שמואל מוהליבר, שבירך על התחייה.
כדי לפעול ביתר חופשיות, עבר עם משפחתו לואדי חנין (לימים נס ציונה), שם הפך מרתף מגורים למרכז פעילות ציונית וחברת "בני משה". ממקום זה נשלחו מכתבים לגולה, נדונו רעיונות על הקמת מושבות עצמאיות, וננקטו צעדים מעשיים להגשמתם.
אייזנברג היה מעורב בגאולת אדמות רחובות, שהתיישב בה והקדיש לה את חייו. עסק בהקמת מוסדות תרבות וכלכלה, ובייצוג היישוב היהודי כלפי הברון רוטשילד, ממשלת עות'מאן, ולאחר מכן גם מול הממשל הבריטי. השתתף במשלחת היישוב ללונדון בשנת 1919 לפגישה עם הלורד בלפור. ייסד את חברת "אגודת נטעים" שסייעה לרכישת קרקעות לנתינים זרים.
בין תפקידיו הציבוריים היה חבר במועצה הממשלתית ובוועד הזמני של יהודי ארץ ישראל בימי הנציב הרברט סמואל. הוא פעל ללא לאות, גם בימי מחלה, ופעל רבות להכשיר דורות של פועלים חקלאיים. השאיר את אדמתו לקרן הקיימת להקמת משק עזר לפועלים. מושבות כמו "רחובות", "חדרה", "נס ציונה", ו"רמת אהרן" נושאות את חותמו ופועלו.
ביום הכפורים תרצ"ב בשעת "קדושה" של מנחה צנח על עמודו בבית הכנסת, ומאז לא שבה הכרתו ונפטר בי"ב תשרי תרצ"ב ברחובות.
בשנת תש"ו יצא הספר "אהרן איזנברג", חייו, כתביו ותקופתו היישובית בעריכת עבר הדני בהוצאת "מסדה".
צאצאים:
- בן כרמי (בוגר בית הספר למסחר בירושלים, גמר אקדמיה צבאית בקושטא, מת בימי מלחמת העולם הראשונה בשבי הרוסים בסיביר, כקצין תורכי); תדהר כרך 5 עמ' 2196
- אמציה (כימאי ממנהלי פיק"א);
- עובד (חקלאי חבר המועצה המקומית ברחובות, יו"ר הועד החקלאי וחבר מרכז התאחדות האכרים בא"י)
- יהושע, עו"ד (ירושלים)
- יהודית אשת ד"ר חיים הררי (מנהלת בית הספר העירוני "בלפור" בתל-אביב)
- רחל אשת שמואל אידלסון
- חנה אשת גד פרומקין (שופט בית הדין העליון), נשיאת "בנות ברית" בירושלים.
