זאב אברמוביץ נולד בקידאן, פלך קובנה, ליטא (אז רוסיה). בשנת התרמ"ב, 1882, עלה לארץ, הצטרף אל "ועד חלוצי יסוד המעלה" ונמנה עם מייסדי ראשון לציון. חתום על ספר התקנות הראשון. מן הראשונים שבנו לעצמם בית במושבה. בהיותו ברוסיה, קודם עלייתו לארץ, בעל בית חרושת לסריגה ובקי במסחר, יזם פנייה אל פקידות הברון בתזכיר מפורט ובו הצעה להקים גם כאן בית חרושת לסריגה אשר ישרת את המזרח כולו. פנייתו לא נענתה והוא זנח את הרעיון והתמסר לעיבוד כרמיו. במרתף ביתו הקים יקב פרימיטיבי לתעשיית יין נוסח ירושלים. הכנת הדגל העברי הראשון נקשרת אל ביתו של זאב אברמוביץ. לפי גרסה זו, בבית זה הוכן הדגל על גב טליתו. אולם, קיימת גרסה שנייה אשר מתועדת בכתובים: במכתבו השני של ישראל בלקינד אל דובנוב משנת התרמ"ה, 1885, מעיד בלקינד שהוא, יחד עם פאני מאירוביץ, בתו של זאב אברמוביץ, הם אשר הכינו את הדגל ("מימים ראשונים", ירחון לדברי התחיה בישראל, העורך א' דרויאנוב, כרך א' עמ' 41-40).
זאב אברמוביץ היה פעיל בחיי הציבור במושבה: חבר הוועד השני בשנת התרמ"ג, 1883, ושוב חבר הוועד בשנת התר"ס, 1902; במשך שנים כיהן כגזבר הוועד; בראשיתו של הלימוד שהתנהל במושבה, העמיד את ביתו כמקום ללימודן של הבנות;
חתום על המכתב שנשלח בתרמ"ג, 1883, אל הברון רוטשילד (באמצעות ארלנגר) ובו תיאור מצבם הקשה של המתיישבים.
ב-1911 הקימה משפחת אברמוביץ את הקליניקה שהייתה מבנה בן 2 קומות במרכז העיר. בקומה ראשונה היו חנויות ובקומה השנייה הייתה מרפאה. לאחר שיקום המבנה שוכנו בו תצוגת "בראשית" ומשרדי המוזיאון לתולדות ראשון לציון.
זאב אברמוביץ נפטר בראשון לציון והובא לקברות בבית הקברות הישן.
צאצאים:
- שמעון בן זאב [1924-1863] כורם, סוכן של "כרמל מזרחי", רעייתו בילה גיטה הירשפלד
- פאני [1893-1864] רעיית מנשה מאירוביץ' איש ביל"ו
- אליעזר בן זאב [1944-1873] רופא. היגר למצרים בשנת 1906 נפטר שם ונקבר במנצוריה מצרים
- אברהם [1946-1876] איכר בראשון לציון. רעייתו מלכה לויטה
- מרים [1959-1877] נישאה למנשה מאירוביץ אחרי מות אחותה פאני
